ש"ך על חושן משפט צד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) כל מי שנתחייב שבועה. עיין בהריטב"א פ"ק דקידושין שהאריך יפה בדיני גלגול שבועה ומסקנא דכל שבועה מגלגלין ואפי' בשמא על שמא והיינו כדעת הר"ן ע"ש חוץ משכיר ומי שנהפכה עליו ע"ש:
(ב) ויש מי שכתב כו'. כן כתב בת"ה סימן שכ"ז וטעמו דתקנתא לתקנתא לא עבדינן דהיפוך שבועה תקנתא היא וגלגול שבוע' בשבוע' דרבנן נמי תקנתא היא ותו נראה דלמאי דמסקינן בשלהי כל הנשבעין דלכל מגלגלין חוץ משכיר ופי' ריב"ן שם בתוס' דל"ד דה"ה לכל אינך דנשבעין ונוטלין ואף לר"י דפי' שם דדוקא שכיר נראה קצת דהיפוך שבועה נמי חשוב שלא מן הדין משום דלפום דינא היה לו לישבע או לפרוע ע"כ דבריו ואינו נראה בעיני דאדרבא הכא לא הוי תקנתא לתקנתא דמן הדין הי' נתבע פטור לגמרי אלא דרב נחמן תיקן היסת ותיקן שיוכל להפוך על שכנגדו ליטול וא"כ מן הדין לא יוכל ליטול אף בשבועה ול"ד לשכיר או אפי' לשאר נשבעין ונוטלין לפי' ריב"ן דתיקנו חכמי המשנה שיטול בשבועה ושוב אינו יכול לגלגל עליו משא"כ הכא דאפי' לפי חכמי המשנה אינו יכול ליטול אלא דלפי תקנת ר"נ יוכל ליטול ע"י ההיפוך שבוע' א"כ יוכל הנתבע לומר כיון דאתה רוצה לישבע וליטול השבע לי ג"כ על הגלגול ואם אין אתה רוצה לישבע על הגלגול לא תשבע לי ג"כ ליטול וא"כ אני פטור מהיסת וכ"ש לפי' ר"י דקי"ל כוותי' דעל כל הנשבעין ונוטלין מגלגלין ודו"ק ומיהו בריטב"א פ"ק דקדושין משמע כדברי הת"ה וז"ל שם וכל שמהפך שבועה על שכנגדו בין בשבועה דרבנן או בחשוד שכנגדו נשבע ונוטל אין מגלגלין עליו כלל אלא נשבע מה שמהפכין עליו בלבד והכי סברא דרבוותא ז"ל מעת' בכל שבועה מגלגלין בין דאורייתא בין דרבנן חוץ משכיר ומי שהפכו עליו שבוע' וכן דעת מורי נר"ו עכ"ל ומ"מ צריך עיון לדינא ובפרט לפי פי' ר"י דקי"ל כוותיה ודוק ועוד דמשמע דבחשוד לא קי"ל כהריטב"א דנראה דעת כל הפוסקים שיכול לגלגל וכ"כ הב"י להדיא לעיל סי' פ"ו [פ"ז] סוף סעיף י"ז בשם המ"כ וא"כ גם בשאר היפוך דהא הריטב"א מדמי להו להדדי ודוק:
(ג) ולא היה מתחייב ממון אלא כו'. לשון הטור כגון שא"ל נשתתפת עמי ומחייבת לי שבועה וזה או' לא נשתתפתי עמך אין מגלגלין עליו שלא נשתתף עמו עכ"ל אלא מגלגלין עליו שלא הרויח כלום באותו זמן שאומר שהי' שותפו ויש נפקא מיניה בין לשונות אלו של שבועות כמו שכתבתי לעיל סי' צ"ג סעיף ט' וי' ס"ק י' וי"ד:
(ד) ב"ד מעצמם מגלגלין כגון שהב"ד יודעין שיש לתובע עליו שבועת גלגול דלא"ה אסור דהוי כעורכי הדיינים ב"י בשם ר' יודא ן' מיזיר:
סעיף ב
[עריכה](ה) אלא כשהנתבע טוען ודאי כו'. כתב הסמ"ע וז"ל כ"כ ג"כ הט"ו ור"ל אטענה שרוצה לגלגל עליו טוען הנתבע ודאי שלא נתחייב בה כו' עכ"ל והב"ח חלק עליו ופי' דקאי אעיקר שבועה וכ' שכן מבואר בתוס' ואשר"י פ' השואל כו' ודבריו תמוהין דאדרבא בתוס' ואשר"י מבואר שם להדיא כהסמ"ע ע"ש גם אי אפשר לפרש טוען טענת ספק אעיקר שבועה דא"כ לא נתחייב מתחלה שבועה כלל אלא ה"ל מחויב שבועה ואי"ל משלם אלא אם תאמר דמשכח' לה השתא לבתר דתיקן ר"נ היסת באו' איני יודע אם הלויתני דאין מגלגלין דדומיא דסוטה בעינן וזה אינו במשמע בדברי הטור והמחבר כלל וגם התוס' והרא"ש קאי שם להדיא אמתני' ע"ש וגם לענין דינא בטוען איני יודע אם הלויתני דחייב שבועת היסת צ"ע דנראה דיכול לגלגל אח"כ על עיקר השבועה דאינו יודע אפי' למ"ד דטענת הנתבע על הגלגול אינו יודע א"י לגלגל דיש לומר דשאני התם דדומיא דסוטה בעינן דהיינו שמגלגלין עליה שתוכל לישבע ולא שמגלגל עליה באופן שלא תוכל לישבע וא"כ בטוען על הגלגול איני יודע אין מגלגלין דהא אין נשבעין שבועת התורה באיני יודע ועוד דאם נגלגל עליו א"כ ה"ל חייב דהא אין נשבעין שבועת התורה באיני יודע וכולי האי לא החמירו לומר בגלגול מתוך שאיל"מ וכן משמע באשר"י שם משא"כ הכא די"ל דנגלגל עליו שישבע ובע"כ צ"ל כן לדעת הט"ו וכמ"ש בסי' ע"ב ס"ק מ"ז ולקמן בסוף הסימן ע"ש ודוק:
(ו) אבל אם טוען הנתבע טענת ספק על הגלגול כו'. וכדפי' בסמ"ע ס"ק ז' וראיה לדבריו ממקור דין זה הוא מתוספות והרא"ש פ' השואל ושם מבואר להדיא כן ותימה דהתוספות והרא"ש הוכיחו שם כן לתרץ הא דתנן השואל [המשאיל] אומר שאולה מתה והשוכר אומר איני יודע פטור אם לא שיש עסק שבועה ביניהן כגון ג' פרות ומודה לו בא' והקשו התוס' והרא"ש שם דהא בלאו הכי צריך לישבע שמתה כדרכה וצריך לישבע ע"י גלגול ששכור' מתה ותירצו דאין מגלגלין באינו יודע ולקמן ס"ס שד"מ כ' המחבר גבי פירות דמגלגלין באינו יודע וצ"ע ועמ"ש בסי' ע"ב ס"ק מ"ז:
(ז) ובלבד שיהא רגלים לדבר כו'. גם כאן תימה דהתוספות והרא"ש הוכיחו שם כן ממאי דתנן המשאיל אומר איני יודע והשואל אומר שכור' מתה פטור אפי' משבועה וכן בזה אומר איני יודע וזה אומר אינו יודע יחלוקו או המע"ה לרבנן ואמאי ישבע ע"י גלגול ותירצו דאין נשבעין על טענת ספק של תובע אם לא שיש רגלים לדבר ולקמן ס"ס שד"מ כתב המחבר דגם בזה מגלגלין וצ"ע:
סעיף ג
[עריכה](ח) מי שנתחייב שבועה אפי' היסת כו'. כן הוא ברמב"ם ואין להקשות א"כ איך כתב מהטענות הוודאיות הא בטענות ודאי בלאו הכי יכול להשביעו היסת אפילו בלא גלגול י"ל דמשכחת לה כגון שפטרו משבועה וכדלעיל סימן ע"א ס"ה ועמ"ש שם א"נ כגון פרוזבול היה לי ואבד לעיל סי' ס"ז סעיף ל"ג או כגון רבית שטוען בהיתר לקחתי לעיל סי' פ"ב ס"ק ל"ג בסמ"ע ע"ש ובי"ד ס"ס קס"ט וכן כל כה"ג ובספר לחם משנה תירץ דמיירי שקיבל עליו בב"ד לישבע עיקר שבועה ולא להפך כדלעיל סי' כ"א [כ"ב]:
(ט) מהטענות הוודאיות. משמע שאם גלגל עליו טענת ספק ורצה לשלם עיקר תביעתו אינו חייב על הגלגולים לשלם וכן כתב הרב המגיד ולח"מ וכן מסיק המחבר:
(י) והתובע רוצה הדברים עצמן שתובע עליהן הגלגול משום שחושש שמא עיניו נתן בה צריך ליתן אותן הדברים עצמן או לישבע עליהן כן הוא בנ"י שם:
סעיף ז
[עריכה](יא) ויש מי שאומר כו'. עיין ב"ח שכתב דבמשואיל"מ אפי' כשנתרצו שניהם לישבע אינו נשבע והוא תמוה:
סעיף ח
[עריכה](יב) ועל הגלגולים תשבע ותטול. כ"כ הט"ו ויגעתי לדעת מקור דין זה ולא מצאתי וגם תמוה הוא בעיני דהא כיון דגלגול שבועה דאורייתא היא א"כ חייב לישבע מן התור' על הגלגול והתורה הטילה שבועה עליו ובדאורייתא לא מפכינן ולא תיקן ר"נ היסת אלא בלא גלגול אלא ודאי' ע"י גלגול דחייב לישבע מן התורה אפי' קודם תקנת ר"נ לא מצי להפך ולא בא ר"נ לעקור דברי תורה ולא מבעיא לדעת הפוסקים דהיכא דטוען על הגלגולים איני יודע הוי משואיל"מ וכדלעיל סי' ע"ה סט"ו פשיטא דא"י להפך היסת דהא כחד שבועה דמי ועוד דא"כ אמאי הוי משואיל"מ יהפוך הגלגול על שכנגדו שישבע שיודע שחייב לו ולא ישלם לו עד שישבע ואף להרא"ש והי"א שם דפליגי התם היינו משום דס"ל דאין מגלגלין שבוע' איני יודע כלל ולכך לא שייך לו' משואיל"מ אבל אי הוי מגלגלי' הוו מודים דדינו כעיקר שבועה ודוק (הג"ה ואע"ג דהא א"א לתובע להינצל משבועת היסת אחר שישלם לו מכ"מ נ"מ טובא דלהט"ו שכתב תשבע ותטול משמע שצריך לישבע קודם שיטול ובאמת אם אינו יכול להפך חייב לשלם לו קודם ואח"כ יכול לתבוע אותו שישבע היסת ול"ל שבאמת דעת הטור כן והלשון מהופך וכמ"ש מורי חותני ז"ל בעצמו לעיל סי' נ"ה ס"ק ד' וסי' צ' ס"ק י"ח ולקמן סי' קל"ה ס"ק א' דא"כ אפי' רצה לגלגל עליו שבועה דאורייתא נמי יכול לומר כן ומאי קמשמע לן פשיטא ודוק) שוב מצאתי בתשו' הרשב"א סי' תתקמ"ד בדברי השואל ובדברי הרשב"א כתבו בפשיטות כדבריו וששתי כעל הון תהלה לאל ית' רק שנסתפק שם השואל אם קפץ ונשבע על שבועת התורה והשיב הרשב"א דאם עדיין לא נסתלקו מאותו ענין מה קפיצה זו עושה עדיין תורת גלגול עליו ואף הגלגול שבועתו דבר תורה ולא מדרבנן ונשבע בנק"ח אף על הגלגול וא"י להפכה ואם נסתלקו מן הענין ולאחר זמן חזר וגלגל עליו אותן גלגולין שבועה אחרת היא זו ואם זה כופר בכל מה בכך הא עכשיו מגלגלין עליו ומ"מ אשמעינן דאע"ג שקפץ ונשבע אחר שרצה לגלגל עליו מ"מ כיון שנסתלקו מן הענין ולאח"ז חזר וגלגל עליו א"י לגלגל ודוק (ועיין בב"י ס"ס זה הביא תשובת הרשב"א בקיצור אבל כשתדקדק היטב תמצא כוונתו כמ"ש בתשובת רשב"א שבדפוס סי' תתקמ"ד ע"ש ודוק) שוב מצאתי ג"כ כדברי בריטב"א דקדושין ונהנתי ג"כ וז"ל הריטב"א שם וכן נמי בש"ד אין מהפכין הגלגול אשכנגדו ובשבועה דרבנן מפכינן דקי"ל בדאורייתא לא מפכינן שבועה ובדרבנן מפכינן עכ"ל. ע"כ העיקר בזה (שלא) כהטור והמחבר. שוב הראו לי בבעל העיטור ד' ס"ז סוף ע"ג משמע שם ג"כ להדיא כמ"ש הט"ו ונראה שמשם הוציא הטור דבריו ועדיין צלע"ג ונלע"ד עיקר כהרשב"א וריטב"א וכמ"ש וגם נראה דבעל העיטור לא כתב כן אלא לסברתו דהביא שם באותו אות חוב ריש ד' ס"ה הרבה גאונים פסקו בדאורייתא מפכינן והביא דבריהם במסקנתו הלכך כיון דגם בדאורייתא גופא ספיקא מספקא ליה לא רצה להחמיר בגלגול משא"כ לדידן דקי"ל הלכה רווחת דבדאורייתא לא מפכינן א"כ גלגול ממש דין ש"ד יש לו כן נ"ל וכן מוכח בספר לח"מ גבי מ"ש על דברי הרמב"ם לעיל סעיף ג' מהטענות הוודאיות דאי הוי עיקר שבועה חמורה בנק"ח הוי ניחא דעושה זה להמלט משבועה חמורה ע"ש ודוק:
סעיף ט
[עריכה](יג) ויפטר מלישבע דאין מגלגלין טענת ספק כדלעיל ס"ב וקשה דלעיל סי' צ"ג סי"ג העתיקו הט"ו ל' הרמב"ם ויגלגל עליו שאינו יודע כו' וצ"ל דשאני התם כיון שעיקר השבועה היא מדרבנן וכמ"ש בסי' ע"ב ס"ק מ"ז לדעת הטור ע"ש וע"ל סימן רצ"ח: