שולחן ערוך חושן משפט פא כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · פא · כד · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

ראובן שאמר לשמעון חייב אתה מנה ללוי ואמר שמעון כן ואמר ראובן אתם עידי הוי הודאה וכשיבא לוי לתובעו אינו יכול לטעון לא טענת השטאה ולא טענת שלא להשביע אע"פ שלא בא ראובן בהרשאת לוי ולא עוד אלא אפילו לא אמר ראובן אתם עדי אינו יכול לומר ללוי משטה אני בך:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

לא טענת השטאה ולא טענת השבעה. כאן דאיירי דאמר ליה אתם עידי אין צריך טעם למה אינו יכול לטעון אבל למאי דמסיק וכתב דאפי' לא אמר ראובן אתם עידי אינו יכול לטעון טענת צריכין טעם וכתבו הטור זה לשונו שהרי לוי לא תבעו שיאמר זה כשם שהשטית בי בתביעתך כך אני כוונתי להשטות בך בהודאתי ודין זה כתבו בעה"ת ומסיק שם דגם טענת השבעה אינו יכול לטעון אפי' אם לא אמר אתם עידי כיון דהודאתו היה ע"י תביעת ראובן:

ש"ך - שפתי כהן

(סב) ואמר ראובן אתה עדי ושתק שמעון הוי הודא':

(סג) אינו יכול לומר ללוי משטה אני בך. שהרי לוי לא תבעו שיאמר זה כשם שהשטיתי בי כך השטיתי בך כ"כ הטור והוא מבה"ת ובאמת המעיין בבעה"ת שער מ"ב ח"ה יראה שאינו מל' בעה"ת עצמו אלא הביא כן משם תשובה לקמאי ולי' לא ס"ל וכמש"ל ס"ח ס"ק י"ט ולא הביא הבעה"ת תשובה זו אלא משום רישא דאתם עידי מהני אף ע"י אחר אבל הבעה"ת עצמו הא ס"ל שם בחלק א' דאפי' מודה מעצמו שייכא טענת משטה וכמש"ל ס"ה ס"ק י"ב בשמו וגם מ"ש בסמ"ע ס"ק מ"ט שבבה"ת מסיק שם דגם השבעה א"י לטעון אפי' לא אמר אתם עידי כיון דהודאתו היתה ע"י תביעת ראובן. המעיין בבעה"ת שם יראה שהו' משם תשו' קמאי הנ"ל אבל הבעה"ת עצמו ס"ל דאפי' בתבעו והודה לו לא שייכא טענת השבע' וכמ"ש בשמו לעיל סט"ז ס"ק מ"א:

ועוד נראה לי דדין זה צ"ע אפי' להפוסקי' בתבעו והודה לו לא שייכא השבע' דנרא' דדוק' תבעו הוא עצמו וגם אפי' למה שהעליתי לעיל סי"ד ס"ק ל"ג כדברי הרמב"ם דבהודה לפני התובע אי"ל השבע' היינו דוק' כשהי' התובע עצמו שם ומטעמ' שכ' שם דאיך יעשה שלא יחזיקיהו בעשיר ויודה לפני זה שיודע באמת שאינו כן שחייב לו וא"כ עשיר הוא אלא ודאי הודאתו באמת היה משא"כ כשהוד' לאחר דאדרב' מסתבר טפי שזה שאלו חייב אתה מנה ללוי ולא רצה שיחזיקוהו השואל בעשיר כשיאמר לא לכך השיב הן וכדי לקרב דין זה יותר אל הסבר' נ"ל דמיירי שלוי היה שם כששאלו ראובן והיינו לשטת הרא"ש והי"א דלעיל סי"ד דאף שהודה בפני התובע שייכא טענת השבעה כל שלא תבעו וא"כ הכא שתבעו ראובן בפני לוי הוי כמו תבעו לוי. וא"כ לפי מה שהעליתי שם כהרמב"ם בהודה לפני התובע אי"ל השבעה דין זה פשוט בלא זה:


ט"ז

באר היטב

(מז) ולא:    כתב הש"ך דדין זה צ"ע דאפי' להפוסקים בתבעו והוד' לו לא שייך השבע' נראה דדוקא אם תבעו הוא עצמו וגם אף למה שהעליתי בסי"ד כהרמב"ם דבהוד' לפני התובע אי"ל השבע' היינו דוקא כשהי' התובע עצמו שם וטעמ' שכתבתי דאיך יעש' שלא יחזיקוהו כעשיר ויוד' לפני זה שיודע האמת שאינו כן שח"ל ומה הועיל בהודאתו אלא ודאי דאמת הודה שח"ל מה שאין כן כשהוד' לאחר דאדרב' מסתבר טפי שזה שאלו חייב אתה ללוי ולא רצה שיחזיקהו השואל בעשיר לכך אמר הן וכדי לקרב דין זה יותר אל הסברא צריך לומר דלוי הי' שם כששאלו ראובן והיינו לשטת הי"א דסי"ד דאפילו הוד' בפני התובע שייך טענת השבע' כל שלא תבעו וא"כ הכא שתבעו ראובן בפני לוי ה"ל כאילו תבעו לוי לפ"ז למה שהעליתי שם כהרמב"ם דבהוד' לפני התובע אי"ל השבע' דין זה פשוט בלא זה עכ"ל.



קצות החושן

(כג) אפי' לא אמר ראובן גם בזה נראה דהתוס' פרק הגוזל דף ק"ח פליגי שם גבי תבעו שומר והוד' תבעוהו בעלים וכפר והבי' עדים מי נפטר גנב בהודאת שומר וכתבו תו' מיהו שמעינן דהוד' לאחר שאינו בע"ד לא הוי הודא' ותימ' אמאי לא בעי לענין קרן גופי' וע"ש וכבר העתקנו דבריה' לעיל בס"ק י' ע"ש אלמ' דהוד' לאחר לא הוי הודא' אע"ג דשם הי' ההודא' לפני ב"ד מומחין וסמוכין דכל הודאות קנס לפני מומחין בעינן וכ"ש כשהוד' לפני עדים בלי א"ע ולדברי תו' צריך דוק' תביע' מבע"ד גופי' וכ"כ המרדכי ס"פ הגוזל ע"ש בסק"י העתקנו דבריו. ולכן נראה דהמוחזק יכול למימר קים לי כדעת תו' והמרדכי וגם הש"ך מגמגם בפסק זה ע"ש ומהתימ' דנרא' דטור ס"ל כדעת התוס' בפרק הגוזל ומדכתב דל"מ א"ע שלא בפני התובע וכתבנו דהוא משום דס"ל דל"מ שום הודא' שלא ע"י תביע' וע"ש בס"ק נ' וכאן נרא' דלא ס"ל כדעת תו' וצ"ע אמנם הרמ"א בס"ד גבי ב"ד שהכריזו על כל מי שבידו משל יתומי' והוד' ע"י שלוחו דהוי הודא' בזה גם התוס' מודים דכיון דמהני הודא' לשומר אם באמת נשבע וא"כ ה"ה אפוטרפוס של יתומים הוי הודא' שפיר ע"ש בתוס' פרק הגוזל:



פירושים נוספים

▲ חזור לראש