שולחן ערוך חושן משפט עב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם המלוה כופר במשכון ושניהם מודים בהלואה ישבע המלוה היסת שלא הניח בידו משכון והלו' ישבע היסת שהוא תופס משלו כנגד חובו או יותר ואע"פ ששוה יותר נפטר המלוה ממנו שכבר נשבע עליו ואם היה שוה פחות נשבע שמשכונו היה שוה כך וכך וישלם השאר:

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(קח) אם המלוה כופר כו'. כתב הב"ח וז"ל נראה דאתא לאשמועי' דאף שהי' המשכון שוה פחות מהחוב אין זה מודה מקצת לחייבו ש"ד והטעם דמה שיש ביד המלו' משכון לפי טענת הלוה חשוב כהילך ואין זה כפירה ומה שהחוב יתר על המשכון הוא מודה בכולו ולכן אין כאן ש"ד כלל עכ"ל ואלו דברי שגגה הן דזהו מודה במקצת וכופר ממש הכתוב בתורה כיון שאין המלו' מודה במשכון ולכך דקדקו הט"ו וכתבו ברישא והלו' ישבע היסת כו' ובסיפא כתבו ואם הי' שוה פחות נשבע שמשכונו הי' שוה כו' ולא כתבו נשבע היסת רק נשבע ופירוש' ש"ד וכן לעיל סוף י"ז ס"ק ע"ג כתבו ג"כ סתם נשבע על השנים כו'. ופירושו ש"ד וזה ברור:
 

באר היטב

(סז) נשבע:    היינו ש"ד דזה הוה מוד' במקצת ממש ואינו חשוב כהילך כיון שאין המלו' מוד' במשכון ודלא כב"ח ששגג בזה. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש