שולחן ערוך חושן משפט עב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · עב · כא · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

אין חזקת המחזיק מועלת לטעון עליו כדי דמיו אלא בדבר שאינו יכול לילך מעצמו והוא עומד תחת יד הבעלים כגון מטלטלים או עבד קטן שאינו הולך ברגליו ובהמה המשתמרת ביד הרועה דכיון שהוא שמור ביד בעליו וזה מוחזק בו נאמן לטעון עליו עד כדי דמיו אבל עבדים גדולים ובהמה שאינה מסורה לרועה אלא מעצמה הולכת ורועה אינו נאמן לומר לקוח הוא בידי או משכון הוא בידי אלא כשיביא האחד עדים שהם שלו יחזיר לו העבד ובהמה והוא ישבע לו שלא מכר ולא משכן לו כלום לפי שאין תפיסתן תפיסה שמעצמם הולכים אנה ואנה ובכ"מ ברשות בעלים הם ואם החזיק בהם שלשה שנים ויש לו עדים בכך ה"ז נאמן וישבע היסת שלקחן ממנו או שמסרם לו בחובו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואם החזיק בהם שלשה שנים כו':    משמעות הל' משמע דקאי גם אבהמה הנזכרת והוא דעת רש"י והטור לקמן בסי' קל"ה אבל בעל העיטור והרמב"ם לא ס"ל הכי גם המחבר בש"ע פסק כוותייהו שם בסי' קל"ה ס"ב וכ' דבעבד מהני ליה חזקת ג"ש ולא כ"כ בדין בהמה הנזכרת שם לפני זה וכמ"ש המ"מ על דברי רמב"ם כתבתיהו שם בפריש' ובסמ"ע וי"ל דכיון דאין כאן עיקר מקום דין דחזקת מטלטלין ובהמה אלא אגב גררא נקט' מ"ה סתם כאן וכ' החזיק בה ג"ש והיינו לכל מר כדאית ליה לדעת רש"י והטור קאי גם לבהמה ולדעת הרמב"ם ובעל העיטור קאי אעבדי' לחוד וסתם כאן וסמך אמ"ש במקומו בסי' קל"ה ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(קה) אינו נאמן לומר לקוח כו'. נרא' דהיינו בדאיכא עדי ראה דדין אלו כדברים העשויי' להשאיל ולהשכיר אבל היכי דליכא עדי ראיה כיון דנאמן לטעון להד"ם או החזרתי נאמן ג"כ לטעון לקוח או משכון הוא בידי במגו. כן נלפע"ד:


(קו) ואם החזיק בהם שלשה שנים כו'. משמע דקאי גם אבהמה דמהני חזקת ג' שנים וב' בסמ"ע דהמחבר סמך אלקמן סי' קל"ה דבבהמה לא מהני חזקת ג' שנים וכדעת הרמב"ם ובעל העיטור ולקמן סי' קל"ה כתבתי איפכא דאדרב' העיקר בש"ס ופוסקים דגם בבהמה מהני חזקת ג' שנים ושגם דעת הרמב"ם ובעל העיטור והמחבר כן וכמו שנרא' מדבריו אלו שבכאן ע"ש:


(קז) וישבע היסת שלקחן ממנו או שמסרם לו בחובו לפרעון שיהיו שלו אבל אם טוען משכון הוא בידי כל הג' שנים צריך לישבע בנק"ח כ"כ הב"ח:



באר היטב

(סד) לקוח:    היינו בדאיכא עדי ראה דדין אלו כדברים העשוים להשאיל ולהשכיר אבל היכא דליכא עדי ראה כיון דנאמן לטעון להד"ם או החזרתי נאמן ג"כ לטעון לקוח או משכון הוא בידי במגו כן נ"ל. ש"ך.


(סה) החזיק:    משמע דקאי גם אבהמ' דמהני חזקת ג' שנים וכתב בסמ"ע דהמחבר סמך אמ"ש ססי' קל"ה דבבהמ' לא מהני חזקת ג' שנים ועמ"ש שם דאדרבא העיקר בש"ס ופוסקים דגם בבהמ' מהני חזקת ג' שנים ושגם דעת המחבר כן וכמו שנרא' מדבריו אלו שבכאן ע"ש. שם.


(סו) בחובו:    אבל אם טוען משכון הוא בידי כל השלש שנים צריך לישבע בנק"ח כ"כ הב"ח. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש