שולחן ערוך חושן משפט מו ל

אפי' כשלא מת א' מהם נוהגין לכתוב וחד ליתוהי כדי להקל מעליהם שלא יחתמו בו אלא שנים:

הגה: אם כתב בהנפק במותב תלתא וכו' וחתומים בו ג' ונמצא א' מהן קרוב או פסול יש אומר דכשר דתלינן דג' אחרים ישבו ולא חתמו מהן רק ב' והג' הקרוב או הפסול חתם אח"כ (ריב"ש סי' תי"ו) כמו שנתבאר לעיל סי' מ"ה סעיף י"ב לענין שאר שטרות וי"א דפסול (הרא"ש כלל ס' סי' ד') קיום שכתבו אנחנו סהדי כשר דהואיל וחתומים ג' אנו רואין שהיו ב"ד (ריב"ש סי' שפ"ב):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

כדי להקל מעליהן כו': פי' כשהיו מתחלה ג' יחד וקבלו העדים בג' ואחר כך הלך אחד מהן ולא חתמו אלא השנים א"צ להדר אחר שלישי קודם שיכתבו האשרתא ושיחתום גם הוא אלא כותבין האשרתא וכותבין בה וחד ליתוהי (וה"ה אי כתב תרי מגו תלתא ג"כ סגי ב"י) וסגי בחתימת השני' כיון שנתקבל העדות בשלשה:

אם כתב בהנפק: פי' בקיום הב"ד היו רגילין לכתוב קדמנא נפק שטר זה וע"ש זה נקרא הקיום הנפק וע"ל סי' ס"ה ס"ז:

וי"א דפסול: פי' הקיום פסול אבל השטר נשאר בכשרותו:

אנחנו סהדי כשר: בריב"ש סי' שפ"ב כתב הטעם די"ל שהן עצמן הכירו החתימות והרי הם עדים וב"ד דגם זה בכלל לא יהיה גדולה שמיעה מראיה וכמ"ש לעיל בסמ"ע סקי"ג ולא כמ"ש בע"ש שם וגם כאן:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(עה) כדי להקל מעליה' כו'. כשרוצים לשלוח הקיום והג' אינו נמצא:

(עו) ונמצא א' מהן קרוב או פסול כו' ל' הריב"ש כשר דתלינן שזה הקרוב חתם מעצמו לבסוף או שהניחו ריוח וחתם למעל' כו' ומביאו ב"י מחו' כ"ו ונרא' דהריב"ש לשטתו אזיל דהסכי' שם בסי' תי"ג ובסי' תט"ו להרמב"ן דבין נמצא קרוב או פסול חתום בתחלה או בסוף תלינן שחתם אח"כ מעצמו אבל למ"ש הרב בסי' מ"ה סעיף י"ב בהג"ה וכן העליתי שם דהעיקר דאינו כשר אא"כ חתום הפסול בתחל' דאז אמרי' הראשוני' רווחא שבקי למאן דקשיש מנייהו וחתם זה מעצמו כדי להשלים המילוי משא"כ בחתום לבסוף א"כ ה"ה הכא ונרא' שלזה כיון הרב כאן בהג"ה במ"ש והג' הקרוב או הפסול חתם אח"כ כמו שנתבאר לעיל סי' מ"ה סעיף י"ב לענין שאר שטרות ר"ל דדוקא בחתום בתחלה אמרי' הכי כמו בשאר שטרות:

(עז) וי"א דפסול. דעת הרב דהרא"ש בתשוב' כלל ס' סי' ד' חולק על הריב"ש וכ"כ בד"מ על דברי הריב"ש אבל בתשובת הרא"ש כלל ס' סי' ד' משמע דהקיום פסול אם קרוב חתום כו' ע"ש עכ"ל ולפעד"נ דהרא"ש אינו חולק כלל דמיירי כשידוע שלא היה שלישי אחר רק אלו הג' החתומי' בו וע"ש בתשובת הרא"ש ותראה שכן הוא ולא הזכיר שם כלל דלא תלינן שג' אחרים היו כן נ"ל ברור:

(עח) קיום שכתבו אנחנו סהדי כשר כו' באמת הריב"ש לא החליט דין זה רק שכתב שיש לומר כן ע"ש שצדד בדבר לכאן ולכאן ובאמת צ"ע לדינא כיון דכתיב אנחנ' סהדי היאך נאמר שכוונתם שהיו עדים ודייני' כאחד א"כ לא ה"ל לכתוב כלל אנן סהדי או ה"ל לכתוב אנן סהדי ודייני:

(עט) כשר. היינו כשכתבו אשתמודענ' או אתברר לנא דאז יכול להיות שהיו עדים ודיינים כא' אבל אי כתבו אתברר קדמנ' פשיטא דאין לו דין קיום אלא דין עדים כן הוא בריב"ש שם ומביאו ב"י מחודש כ"א:

(פ) דהואיל וחתומי' ג' כו' כתב הסמ"ע ס"ק ע"ג וז"ל בריב"ש סי' שפ"ב כ' הטעם די"ל שהן עצמם הכירו החתימות והרי הם עדים ובית דין דגם זה בכלל לא יהי' גדולה שמיע' מראי' וכמ"ש לעיל בסמ"ע ס"ק י"ג ולא כמ"ש בע"ש שם וגם כאן עכ"ל ותמהני שהשיג על העיר שושן בזה שהע"ש כתב וז"ל והרי הם עדים וב"ד וכבר אמר לו דבקיום שטרות קי"ל דעד נעשה דיין עכ"ל וכדבריו ממש כתב גם הריב"ש עצמו ומביאו ב"י מחודש כ"א וז"ל ונעשו עדים ודיינים בבת אחת דבדרבנן עד נעשה דיין בבת א' כו' עכ"ל וכוונתו דאי נימא שראו כולם שחתמו ביום בענין דלא תהא שמיע' גדול' מראיה וכמ"ש בסמ"ע א"כ אינם עדים כלל ואיך כתבו אנן סהדי אלא ודאי משום שאפשר שראוהו מתחל' בליל' וכמ"ש בסמ"ע גופיה לעיל ס"ק י"ג או ששנים הכירו ולא ג' והוצרכו להעיד בפני הג' וכה"ג בענין שנעשו עדים ודיינים בבת א':

באר היטב

עריכה

(סג) להקל: כשרוצי' לשלוח הקיום והשלישי אינו נמצא. ש"ך.

(סד) שטרות: ז"ל הש"ך לפי מה שהעליתי בסי' מ"ה סי"ב דהעיקר דאינו כשר אלא אם חתום הפסול בתחל' דאז אמרי' רווחא שבקי כו' א"כ ה"ה הכא.

(סה) דפסול: פי' הקיום אבל השטר נשאר בכשרותו וכ"כ הסמ"ע וכתב הש"ך דדעת הרמ"א דהרא"ש חולק ע"ז ולעד"נ דאינו חולק כלל דמיירי שידוע שלא הי' שם אחר כ"א אלו הג' החתומי' וע"ש בתשובת הרא"ש ותראה שכן הוא וכן נ"ל ברור עכ"ל.

(סו) כשר: בריב"ש כתב הטעם די"ל שהן עצמן הכירו החתימות והרי הם עדים וב"ד עכ"ל הסמ"ע וכ' הש"ך בשם הריב"ש דאם כתבו אתברר קדמנא פשיטא דאין לו דין קיום אלא דין עדי'.

קצות החושן

עריכה

(טז) וי"א דפסול. ואם ארבעה חתומים בהנפק ונמצא א' מהם קרוב עיין בהגהת מרדכי שלהי קידושין וז"ל ומה שהזכיר הרב עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אין שייך להזכיר כאן דודאי אם ארבעה חתומים בהנפק וא' פסול הי' שייך להזכיר אבל כאן שא' משלשה שבהנפק פסול אין נשאר כי אם שנים אין הנפק פחות משלשה וכו' וע"ש:

מיהו נראה דאפילו לפי מה שנסתפק מוהרח"ש בדייני' אם שייך נמצא א' מהם קא"פ דכל הדין בטל כמו בעדים ועמ"ש בזה בסימן ל"ו שק"ו מכל מקום נראה דכאן בהנפק כשר ולא מבעיא אם כתוב בו במותב תלתא כחדא הוינא דאז ודאי הרביעי לכבוד חתם אלא אפילו בסתמא כיון שלא נודע אם ישבו כולם לחתום תלינן מסתמא להכשיר וכמבואר בסימן מ"ה סעי'י"ב דוקא גבי שלשה י"ל דחתם לדיין אבל בארבעה תלינן שחתם לכבוד:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}