שולחן ערוך הרב אורח חיים כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אורח חייםיורה דעהחושן משפט

<< | שולחן ערוך הרבאורח חייםסימן כט | >>

סימן זה בטור אורח חייםשולחן ערוךלבושערוך השולחן


שלא לברך על חליצתן
ובו: סעיף אחד
א

סעיף א[עריכה]

אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין, אפילו חולצן ערב שבת בין השמשות שאז חייב הוא לחלצן, ששבת ויום טוב לאו זמן תפילין הוא, וכשמניחן עליו לשם מצוה עובר על בל תוסיף. מכל מקום כיון שאם מניחן עליו בלא כוונה לשם מצוה אין בזה איסור מן התורה אלא מדברי סופרים, משום גזירה שמא יצא בהן לרשות הרבים כמו שיתבאר בסימן ל"א, לפיכך לא שייך ברכה על זה, כיון שבחליצת התפילין מצד עצמה אין בה מצוה, ואין חולצן אלא משום גזירה. ואין צריך לומר כשחולצן בחול סמוך לשקיעת החמה, שאין לו לברך על זה, שהרי לילה זמן תפילין הוא ואין צריך לחולצן, אלא שאין מורים כן, כמו שיתבאר בסימן ל':