לבוש אורח חיים כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש התכלת על אורח חיים · סימן כט | >>

סימן כט בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דין שלא לברך על חליצת תפילין
ובו סעיף אחד:

סעיף א[עריכה]

אין צריך לברך שום ברכה כשמסיר אותם. ואפילו אותם הנוהגים להניחם כל היום, ומסירין אותן סמוך ללילה, או בערב שבת בין השמשות, אין לברך על חליצתן, לא בחול ולא בערב שבת. בחול לא יברך עליהם, מפני שאותן שמברכים עליהם, בחליצת הערב דווקא הוא דמברכין עליהם, משום שדורשין: "ושמרתם את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה", ימים ולא לילות. ולפי דעתם, בזה הם מקיימים מצות עשה, דסבירא להו: המניח תפילין בלילה עובר בעשה ד"ימים ולא לילות", ולאו הבא מכלל עשה, עשה. לפיכך כשמסירין אותה קודם הלילה שלא יהיה עליהן בלילה, מברכין עליהם בעת החליצה: "בא״י אמ״ה אקב״ו לשמור חוקיו".

ואנו לא קיימא לן דכי, דאנו סבירא לן: לילה זמן תפילין הוא, אלא שאין מורין כן כמו שיתבאר בעזר ה' בסימן שאחר זה. ופסוק ד"ושמרתם את החוקה הזאת" וגומר, אנו מפרשים אותו דבחוקת הפסח דכתיב באותו פרשה דבר הכתוב; "מימים ימימה", פירוש משנה לשנה. לפיכך אין מברכין כשמסלקין אותו בחול, אפילו סמוך לשקיעת החמה, דהא סילוקן לאו מצות עשה הוא.

ואפילו כשמסירין אותן בערב שבת בין השמשות אין צריך לברך כלל, אף על גב דקיימא לן דשבת ויום טוב לאו זמן תפילין הוא, לא מפסוק "ושמרתם את החוקה" וגומר אנו למדין, כמו שדרשו בני מערבא מ"ימים" ולא כל ימים, לאפוקי שבת ויום טוב; דהא כבר אמרנו שפסוק זה אנו דורשין אותו על חוקת הפסח. ומה שאין אנו מניחין אותן בשבת ויום טוב, אנו לומדין אותו מדכתיב בהו "לאות על ידיך", כלומר: התפילין יהיו אות ביניך וביני; ושבת ויום טוב אינם צריכים אות, שהם עצמן אות, דכתיב גבי שבת: "אות הוא ביני ובינך"[1] וגומר; והוא הדין יום טוב. והאיך נברך "לשמור חוקיו"? דהא "ושמרתם את החוקה" וגומר לא קאי על זה.

וכי תימא: מכל מקום נברך ברכה בחליצתה מעין לישנא דקרא ד"והיו לאות על ידיך" וגו׳, דמיניה אנו למדין להסירן בשבת ויום טוב; ואם כן גם כן נקיים מצות העשה דסילוק האות בשבת ויום טוב, ולמה לא נברך עליו?

אין זה קושיא. דבשלמא לאותם הלומדים מפסוק ד"ושמרתם", שפיר עבדי דמברכי, דהכי משמע לישנא דקרא, שהוא ציווי בלשון שמירה: השמר לך ויהיה לך לחוק שתניח אותן ביום ולא בלילה; ואם כן הוי מצות עשה שלא להניחן בלילה, דלאו הבא מכלל עשה, עשה; לכך מברכין על סלוקן, שנקיים את העשה. אבל פסוק ד"והיו לך לאות", אין משמע ממנו אלא שהתפילין יהיו לנו לאות אם אין לנו אות אחר יתר על המילה, כדי שיהיה לנו שני עדים, וממילא נשמע מזה ששבת ויום טוב, שהם עצמם אות, פטורים, מפני שאינם צריכים אות. אבל לא שמעינן ממנו שיש בו איסור אם היינו מניחין אותם גם כן בשבת ויום טוב והיה לנו שלשה עדים על האות בינינו ובינו יתברך, וכמו דקיימא לן כן באמת כמו שיתבאר לקמן בהלכות שבת בעזר ה'. ואם כן, על מה נברך בהסרתן? (ועיין לקמן סימן ל״א סעיף א׳).

הערות[עריכה]

  1. ^ לכאורה הכוונה לפסוק "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם".