לבוש אורח חיים לא
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש התכלת על אורח חיים • סימן לא | >>
סימן לא בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב
סעיף א[עריכה]
כבר ידעת שהתפילין נקראו אות, שנאמר "והיו לאות על ידיך" וגו', ופירושו שהם לנו לאות שאנו עבדי ה׳ ומקיימין מצותיו וקבלנו עלינו עולו יתברך. ושבת ויום טוב גם כן נקראו אות, שעל ידי שאין אנו עושין בהן מלאכה במצות השם יתברך, והוא סימן ואות עלינו גם כן שאנחנו עבדיו, עובדים עבודתו יתברך כל הימים, והימים הללו אנו שובתין לכבודו יתברך להיותם לנו לאות, ועל זה נאמר בשבת "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" וגומר, והוא הדין יום טוב. לפיכך אסור להניח תפילין בהם, וכל המניח תפילין בהם לשם מצות אות, הוא מזלזל באות שלהם, ועבירה גדולה היא בידו שאינו רוצה לקבל אות ההוא שנתן לו השם יתברך ביום הזה, ובוחר לו אות אחר, והרי מורד בשם יתברך. אף על פי שמשמעות ד"והיו לאות" אינו משמע שיש בו שום איסור, אלא שאינו צריך, כמו שכתבנו לעיל, מכל מקום הוא מן המושכלים, שהשכל נותן שאם יניחם הוי כמבזה אות של שבת, והוא כמורד באדונו יתברך שאינו רוצה האות שנתן לו היום, ואין לך מרידה גדולה מזו, וראוי לעונש. (ועיין לעיל סימן כ״ט).
סעיף ב[עריכה]
וחול המועד יש אומרים שהם גם כן אות, שהרי בפסח אסור באכילת חמץ, ובסוכות חייב לישב בסוכה, ובאלו הימים זה הוא האות שבינו יתברך ובינינו. ולפיכך הם סוברים שגם כן הם אסורין בהנחת תפילין. ויש אומרים שאין אות אלא איסור עשיית מלאכה, והואיל וחול המועד מותר בעשיית מלאכה, אינם נקראים אות וחייבים בהנחת תפילין ולברך עליהן, וכן אנו נוהגין באילו הארצות. מכל מקום עושין קצת שינוי בבית הכנסת, שאין מברכין עליהם בקול רם כמו בשאר ימות השנה, להורות שיש בהם קצת קדושת האות.