שולחן ערוך הרב אורח חיים ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורח חייםיורה דעהחושן משפט

<< | שולחן ערוך הרבאורח חייםסימן ט | >>

סימן זה בטור אורח חייםשולחן ערוךלבושערוך השולחן


איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית
ובו: ט' סעיפים
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט

סעיף א[עריכה]

כתוב אחד אומר: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח), שאין צריך לומר "הכנף", שהרי כבר נאמר: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם" (שם), ומה תלמוד לומר "הכנף"? ללמדך שתהא הציצית נעשית ממין הכנף דווקא, ואם טלית של משי, צריך לעשות הציצית של משי. וכתוב אחד אומר: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך על ארבע" וגו' (דברים כב יא), משמע שהציצית נעשית מהצמר או הפשתים דווקא. הא כיצד? ציצית של צמר או של פשתים פוטרין בין בטלית של צמר או פשתים, בין בטלית של שאר מינים, ועל זה נאמר: "צמר ופשתים... תעשה לך"; אבל ציצית של שאר מינים אין פוטרין אלא בטלית העשוי ממין הציצית, כגון ציצית של משי בטלית של משי, ושל קנבוס בטלית של קנבוס:

סעיף ב[עריכה]

אף על פי ש"פתיל תכלת" האמור בתורה הוא צמר שצבוע בצבע תכלת, מכל מקום מטילין אותו אפילו בטלית של פשתן מן התורה, מפני שכלאים הותרה בציצית. אבל חכמים אסרו בטלית של פשתן, גזירה שמא יטילו גם כן בכסות לילה ונמצא לובש כלאים שלא במקום מצוה. ואפילו ציצית של פשתים אסור בטלית של פשתן, גזירה שמא יטיל בה גם כן תכלת. לפיכך אין לעשות כלל טלית של פשתן, כיון שהיא פטורה מן הציצית לגמרי.

במה דברים אמורים? בזמן שהיה התכלת מצוי. אבל בזמן הזה, כיון שאין תכלת מצוי, שלא שייך למגזר שמא יטיל תכלת בטלית של פשתן, לכן אם אי אפשר לו רק בטלית של פשתן, יש להתיר להטיל בו ציצית של פשתים, ומותר גם כן לברך עליו. ואם ירצה, יעשה כנפות של עור ויטיל בו ציצית של צמר, עיין ביורה דעה סימן ש סעיף ה:

סעיף ג[עריכה]

ונכון ליזהר שלא להטיל ציצית של פשתים אפילו בבגד של כל שאר המינים, גזירה שמא יטיל גם כן בבגד של צמר. אבל אם אי אפשר לו רק בציצית של פשתים, מותר, כמו שנתבאר בטלית של פשתן:

סעיף ד[עריכה]

יש אומרים שאין ציצית של צמר ופשתים פוטרין בבגדים של שאר מינים, אלא אם כן יהיו הציצית צמר ופשתים יחדיו, דהיינו ב' חוטין תכלת וב' חוטין פשתים, שנאמר: "צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך"; אבל ציצית של צמר לבד או של פשתים לבד אין פוטרין אלא במינן. ואף על פי שאין המנהג כן, שהרי מטילין ציצית של צמר בטלית של משי, מכל מקום כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות ציצית של משי בטלית של משי, וכן בשאר כל המינים. ומפני שיש אומרים שכל בגד שאינו מצמר ופשתים אינו חייב בציצית כלל מן התורה, אלא מדברי סופרים, לכן הרוצה לקיים מצוה זו מן המובחר יזהר שיהיה לו טלית גדול וטלית קטן של צמר לבן, ויטיל בהם ציצית של צמר לבן, ובזה מקיים מצות ציצית בלי שום פקפוק:

סעיף ה[עריכה]

טלית שהשתי שלה של צמר והערב של משי או שאר מינים, וכן להיפוך, אין תקנה לטלית זו, לדברי האומרים דציצית של צמר אינן פוטרים בבגדים של שאר מינים, שהרי אינו יכול להטיל בה ציצית של צמר, מפני שמעורב בה שאר מינים, ולא ציצית של שאר מינים, שהרי צמר מעורב בה. לכן כל ירא שמים לא יתלבש כלל בבגד כזה. ואותן שנוהגין להטיל ציצית של צמר בטלית של משי, יטילו גם כן בטלית זו ציצית של צמר. ומכל מקום נכון הדבר שלא יברך על טלית שיש בה תערובות חוטי משי אם ציציותיה הן של צמר, וכל שכן אם כולה של משי או מינים אחרים והציצית הן של צמר, רק שיברך על טלית אחרת ויפטור גם את זו. אבל אם הציצית הם ממין הטלית, כגון של משי לטלית של משי ושל קנבוס לטלית של קנבוס, יכול לברך עליו:

סעיף ו[עריכה]

וכל זה בטלית שיש בו תערובות חוטי צמר עם חוטי שאר מינים. אבל צמר שלא נטווה שנתערב עם משי או שאר מינים שלא נטוו, ועשה מהם טלית, אם הרוב של צמר, יעשה ציצית של צמר, ואם הרוב של שאר מינים, יכולים לעשות ציצית של שאר מינים. מחצה על מחצה, יעשה ציצית של צמר, מפני שהן פוטרין בכל הבגדים אפילו של שאר מינים. ולדברי האומרים דאין ציצית של צמר פוטרין בשאר מינים, אין לטלית זו תקנה, לכן כל ירא שמים לא יתלבש בטלית כזו:

סעיף ז[עריכה]

אין לעשות כל הד' ציצית אלא ממין אחד, כגון טלית של משי, לא יטיל בה קצת הציצית של צמר וקצתם ממשי, מפני שאפשר שלא אמרה תורה שציצית של צמר או פשתים פוטרין בכל המינים אלא כשעושה כל הציצית מהם, אבל קצת ציצית ממין הטלית וקצת מצמר או פשתים – שמא לא ציוותה התורה, והרי זה ספק פסול מן התורה:

סעיף ח[עריכה]

בכל התורה לא נקרא "צמר" סתם אלא צמר רחלים בלבד, אבל של עזים נקרא "נוצה". ושל גמלים ושל ארנבים, אף על פי שהם נקראים צמר, מכל מקום אין נקרא "צמר" סתם אלא בשם לווי: "צמר גמלים", "צמר ארנבים". לפיכך ציצית הנעשה מהם אינן פוטרין את הטלית, אלא אם כן הטלית הוא ממין הציצית, כדין ציצית הנעשים משאר מינים, שהרי גבי ציצית כתיב בתורה "צמר" סתם: "צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך" (דברים כב יא):

סעיף ט[עריכה]

יש אומרים, כיון שלמדנו מן התורה שצריך לעשות הציצית ממין הכנף, אם כן צריך שיהיה גם כן צבעם ממין צבע הכנף, כגון אם הטלית אדומה, מטילין לה ציצית אדומים, ואם היא ירוקה, מטילין לה ציצית ירוקים. ויש אומרים שלא הקפידה תורה אלא על ממשות הציצית שיהיה ממין ממשות הטלית, אבל הצבע לא הקפידה תורה כלל שיהא דווקא ממין צבע הטלית. וכן הלכה, וכן נוהגין באלו הארצות לעשות ציצית לבנים אפילו בבגדים צבועים. ומשום שאמרו חז"ל שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, וכתיב: "לבושיה כתלג חיוור" (דניאל ז ט), ראוי לכל מדקדק במעשיו לעשות גם כן הטלית קטן וגדול לבנים, כדי שיהיה יוצא לדברי הכל כשיעשה הציצית לבנים: