שולחן ערוך הרב אורח חיים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורח חייםיורה דעהחושן משפט

<< | שולחן ערוך הרבאורח חייםסימן ב | >>

סימן זה בטור אורח חייםשולחן ערוךלבושערוך השולחן


דין לבישת בגדים
ובו: ט' סעיפים
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט

:

» סימן זה במהדורה קמא «

סעיף א[עריכה]

ומפני שמחויב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו, יהיה צנוע בכל מעשיו, שהצניעות והבושת מביאין לידי הכנעה לפני השי"ת. לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק, כשיקום טוב להיזהר שלא ישב ואח"כ ילבש חלוקו, שמיד כשישב הוא מגולה, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב. ונמצא כשיקום, הוא כבר מכוסה. ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים, מי רואני? כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו, אשר לפניו כחשיכה כאורה:

סעיף ב[עריכה]

וטוב לכל אדם לדקדק בחלוקו ללבשו כדרכו, שלא יהפך הפנימי לחוץ ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות. ואם לא נזהר והפך הפנימי לחוץ, אם הוא ת"ח, צריך לפשטו ולחזור ללבשו כדרכו, שלא יהיה בכלל "כל משניאי אהבו מות", שיאמרו הבריות: כמה מגונה לומדי תורה:

סעיף ג[עריכה]

טוב להיזהר מללבוש ב' מלבושים יחד בבת א', מפני שקשה לשכחה. וטוב שישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו, וילבש הימין ואח"כ השמאל, ולכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל:

סעיף ד[עריכה]

לפי שמצינו שהימין היא חשובה בכל התורה כולה לענין בהן יד ובהן רגל של מלואים ושל מצורע וכן לענין חליצה לכן גם בנעילת מנעלים צריך ליתן חשיבות לימין ולנעול של ימין תחלה ולפי שמצינו שבקשירת תפילין חשובה יד שמאל שעליה קושרין את התפילין לכן גם כאן בקשירת מנעלים צריך ליתן חשיבות להשמאל ולכן לא יקשור את המנעל של ימין עד שינעול של שמאל ויקשרנו ואח"כ יקשור של ימין ובמנעלים שלנו שאין בהם קשירה ינעול של ימין תחלה מפני שאין נותנים חשיבות להשמאל אלא גבי קשירה בלבד דומיא דקשירת תפילין:

סעיף ה[עריכה]

כשחולץ מנעליו חולץ של שמאל תחלה, מפני שזהו כבודה של ימין:

סעיף ו[עריכה]

כשהוא רוחץ או סך, ירחוץ או יסוך של ימין תחלה. וכשהוא רוחץ או סך כל גופו, ירחוץ או יסוך ראשו תחלה, מפני שהוא מלך על כל האברים:

סעיף ז[עריכה]

ויקום וילך בכפיפת קומה, מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפי' פחות מד' אמות, שנאמר: "מלא כל הארץ כבודו", משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק. ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש. ומדת חסידות שלא ילך אפי' פחות מד' אמות, ושלא לישב כלל בגילוי הראש, ואפי' קטנים נכון לכסות ראשם כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא:

סעיף ח[עריכה]

ואח"כ יבדוק נקביו, שמא יצטרך לנקביו באמצע התפלה. אמרו חכמים: כל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה ויטול ידיו ואח"כ יקרא קריאת שמע ויתפלל. ולעולם ירגיל אדם את עצמו לפנות בוקר וערב בשעה שאין בני אדם מצויין בשוק, כדי שלא יצטרך להרחיק. ואפילו במקום שא"צ להרחיק, כגון שיש לו בית הכסא בביתו, אעפ"כ ירגיל את עצמו לפנות בוקר וערב, מפני שהוא זריזות ונקיות ומביא לידי קדושה:

סעיף ט[עריכה]

אמרו חכמים: "ובשפלות ידים ידלוף הבית"; על ידי שאדם מתעצל לכסות גופו כראוי, "ידלוף הבית", יעלה גופו חטטים. מכאן למדנו שיש לאדם לכסות כל גופו, ואל ילך יחף. ועוד אמרו חכמים: המונע מנעלים מרגליו, הרי הוא כמנודה למקום. ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו: