שולחן ערוך אורח חיים תרע ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרע · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, ושלא קבעום למשתה ושמחה.

הגה: ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום זדבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפראג). *ונוהגין לומר חזמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, טואז הוי סעודת מצוה (מנהגים).
יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב ישהאכילה יהודית את האויב. (כל בו ור"ן).

מפרשים

מגן אברהם

באר היטב

(ג) הסעודות:    דאי' במדרש בהעלותך ובמגילת תענית שקבעום למשתה ושמחה שנגמר' מלאכת המשכן בזמן הזה ד"מ וכך כתבו רוב הפוסקים. וכתב ב"י סי' ת"כ דלד"ה מברין האבל בחנוכה ועי"ד סי' שע"ח. נהגו העניים לסבב בחנוכה על הפתחים ובס' חנוכת הבית כתב טעם לזה.


משנה ברורה

(ו) שלא קבעום למשתה ושמחה:    אלא להלל ולהודות. ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים כי בפורים היה הגזירה להשמיד ולהרוג את הגופות שהוא בטול משתה ושמחה ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם לכך כשהצילם הקב"ה ממנו קבעו להללו ולשבחו ית' ג"כ ע"י משתה ושמחה משא"כ במעשה דאנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם [כמו שאנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך] ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרין לאמונתם ח"ו לא היו מבקשים יותר אלא שהגביר הקב"ה יד ישראל ונצחום לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות לבד כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מזה לכפור בדתו ח"ו ובעזרתו ית' לא הפיקו זממם וגברה ידינו לכך אנו מודים ומשבחים לו על שהיה לנו לאלהים ולא עזבנו מעבודתו [לבוש]:


(ז) דבאותן הימים וכו':    ר"ל בכ"ה בכסליו כדאיתא במדרש דמלאכת המשכן נגמר בכ"ה בכסליו אלא שהמתין הקב"ה בהקמה עד ניסן שנולד בו יצחק ואמר הקב"ה עלי לשלם לכסליו ושילם לו חנוכת בית חשמונאי. וגם שם בימי אנטיוכוס טמאו ההיכל ועשו חנוכת הבית בשמנה ימים אלו בבית:


(ח) זמירות:    וה"ה בנישואי בת ת"ח לע"ה אם אומרים שירות הוי סעודת מצוה [מ"א בשם מרדכי]:


(ט) ואז הוי סעודת מצוה:    ר"ל בצרוף זה וכ"פ הרש"ל והב"ח כהיש אומרים וכתב הרש"ל שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצוה הכל סעודת מצוה:


(י) שהאכילה יהודית:    היא היתה בתו של יוחנן כ"ג והיתה גזירה שכל ארוסה תבעל לטפסר תחלה והאכילה לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם:

ביאור הלכה

(*) ונוהגין לומר זמירות ותשבחות וכו':    עיין בתשובת מהרש"ל סימן פ"ה שכתב שראוי שהשמחה תהא מעורבת ובלולה בשמחת תורה ואל תבטל מקביעותך עכ"ל ובעו"ה יש אנשים שתחת זמירות ותשבחות שראוי להלל להש"י על הניסים שעשה לנו הם מרבים בשחוק הקרטין והרבה הרעישו הסה"ק ע"ז והשומר נפשו ירחק מזה.


ברכי יוסף

ה. דין ב. הגהה. דבאותם הימים היה חנוכת המזבח וכו'. הרב הלבוש כתב חנוכת הנשיאים במדבר וכן מוכח מדברי הרב ב"ח שהבאתי בסמוך. וכבר תמה הרב מלבושי י"ט על הלבוש דמקרא מלא דחנוכת הנשיאים בניסן, (ורמ"ה) [ורמ"א] לא כתב במדבר וי"ל על חנוכת חשמונאים, עכ"ל. וקושיא זו קשה על הרב ב"ח נמי. ומ"ש דדברי מור"ם י"ל על חנוכת חשמונאים, האמת אתו, וכמו שנראה מדרכי משה דמייתי דברי מהר"א מפראג דמייתי לה ממגילת תענית. ושם מפורש דחנכו המזבח בימי החשמונאים. וכ"כ בשלטי הגבורים. והרב אליה רבה הליץ בעד הלבוש דהמשכן נגמר בכסליו וכו'. ע"ש. וכן הוא בילקוט מלכים רמז קפ"ד. אבל לשון הלבוש והב"ח לא משמע הכי. והוא דוחק. ובתוספי הרא"ש למגילה כ"י בסוף המסכת כתב בחנוכה אנשיאים פי' הר' שמעיה משום דמכ"ה בכסלו היה ראוי המשכן להקים, וכו' ולפי שהיה ראוי להקימו מכסלו ולחנכו קורין פרשת נשיאים בחנוכה. וכ"כ ארחות חיים דף כ"ו ע"ד.



▲ חזור לראש