שולחן ערוך אורח חיים תקצא ח
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקצא · ח
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף בראש השנה עד אחר שלש שעות היום:
מפרשים
עד אחר ג' שעות. לפי שבג' שעות האלו הקב"ה דן עולמו ודוקא יחיד אבל רבים הן אל כביר לא ימאס ודוקא מוסף כיון שאינו מחויב להתפלל אותה בזמן ההוא משא"כ תפלת יוצר שזמנו אז אין לדחות:
(ט) לא יתפלל: וה"ה שלא יתקע ביחיד עמ"ש סי' תקפ"ט ס"ו אבל שחרית מותר לו להתפלל כיון דאיכא צבורא דמצלי שחרית בכל מקומות לא נדחית תפלתו [עמ"ש סי' צ' ס"ט ] אבל מוסף הואיל וזמנה כל היום יש שמתפללין אותה בבוקר ויש מאחרין [רש"י] וא"כ נראה דהאידנא שנהגו בכל תפוצות ישראל להתפלל שחרית בהשכמה א"כ אין ליחיד להתפלל שחרית אחר שעה ראשונה שבודאי כבר התפללו הצבור ואף על פי שהש"ץ או' עדיין פיוטים מ"מ אין זה מקרי בשעה שהצבור מתפללים דהא אפי' הם מתפללים שחרית והוא מוסף לא מקרי בשע' שהצבור ומכ"ש פיוטים ואם נא' שימתין עד אחר ג' שעות כבר יעבור זמן ק"ש ואם יקרא ק"ש בסוף שעה ג' ויתפלל מיד א"א לצמצם לכן נ"ל דיזהר מאוד להתפלל בשעה ראשונ' ואם לא עשה כן יתפלל בשעה שניה דהא רש"י כ' בתלת שעי קמייתא בשעת חרון והתו' כתבו שהחרון הוא בשעה שלישית ע"ש וא"כ משמע שבשעה ראשונ' ושניה שרי להתפלל וכ"מ בב"י שהביא התו' אלא דהטור והש"ע ס"ל דלא יתפלל בכל ג' שעות דקשה על דברי רש"י מאי איצטרך בגמ' למימר וא"א תורה דכתיב ביה אמת וכו' תיפוק ליה משום דהוי שעת חרון אלא ע"כ אין הטעם משום החרון אלא כיון שאדם מתפלל ומבקש צרכיו מעיינין בעובדי' וכיון שהקב"ה עוסק בתורה אין עושה לפנים משורת הדין וידחה תפלתו ולכן בכה"ג יש לסמוך על רש"י כנ"ל:
וא"ת הא אמרי' ססי' צ"ח דדוקא כשאומר ראוי הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא תפלתו מזכירין עונותיו משמע דכשמתפלל כפשוטו אין מזכירין עונותיו והיכי אמרי' הכא דלמא מעייני' בעובדיה וי"ל דהתם ודאי מזכירין עונותיו והכא אינו אלא שמא:
ופרש"י מוספי כל השנה הם שבח וסיפורי מעשה אבל בר"ה הואיל ואו' מלכיות זכרונות ושופרות מיפקד דינא טפי עכ"ל ולפ"ז צ"ל הא דפריך בגמ' א"ה צפרא נמי קאי אשחרית של כל השנה שהיא ג"כ שאלת צרכיו ואינה שבח וספורי מעשה ויש לחוש גם כן דמפקד דינא ומשני כיון דאיכא צבורא וכו' וא"כ יש ליזהר בכל השנה שלא להתפלל שחרית ביחיד בשעה ראשונה דבודאי אין הצבור מתפללין באות' שעה בזמן הזה בקיץ ובחורף הוי איפכא דלאחר ב' שעות בודאי התפללו כל המקומו' וצ"ע בזה לדינא: אבל התו' רפ"ד דברכות כתבו דכל השנה שרי א"נ י"ל דרש"י כ"כ לתי' בתרא דמשני תור' דכתיב ביה אמת וכו' ש"מ אף על פי שאין עוסק בדין מ"מ כיון שהוא מתפלל מעיינין בעובדי' א"כ ה"ה כל השנה אבל לתי' קמא דוקא בר"ה שהוא דן ממש מעיינין בעובדי' אבל בשאר ימות השנה אינו דן אלא לפקידה או לבחינ' בעלמ' ליכא למיחש כלל כנ"ל וא"כ פריך שפיר א"ה דצפרא נמי וכ' בספר חסידים סי' תשס"ג כיון שהקב"ה דן בכל יום ג' שעות וכן בר"ה וי"כ א"כ מה בינם לשאר ימים אלא שבר"ה דן על עליונים ותחתונים מה שיהיה לשנים רבות כגון ז' שני רעב כו' ע"ש: י"ל ואין לפר' עילום שמך ולא יאמר ואין פירו' לעילום שמך כי יש פי' לעילום שמו [תשב"ץ בשם מהר"מ]:
(ה) שלשה שעות: לפי שבשלשה שעות האלו הקב"ה דן עולמו ודוקא יחיד אבל רבים הן אל כביר לא ימאס ודוקא מוסף כיון שאין מחויב להתפלל אותה בזמן ההוא מה שאין כן תפלת יוצר שזמנו אז אין לדחותו. וה"ה שלא יתקע ביחיד ועיין מ"א שהאריך בזה. י"ל ואין לפרש עילום שמך ולא יאמר ואין פי' לעילום שמך כי יש פי' לעילום שמו. תשב"ץ מ"א.
(יג) לא יתפלל וכו' - יצוייר דין זה ביחיד שדר בישוב וא"א לו לילך למקום שיש מנין דבעיר אף אחר ג' שעות אין לו להתפלל ביחידי:
(יד) ביחיד וכו' עד אחר ג' שעות - דבשלשה שעות ראשונות הקב"ה דן את עולמו ושמא יעיינו בדינו ביחוד ומי יצדק אבל כשהוא מתפלל בצבור הן אל כביר לא ימאס. ומה דנקט ר"ה אף דבכל יום הקב"ה דן עולמו בג' שעות ראשונות דשם אינו אלא לפקידה בעלמא לאותו יום אבל בר"ה הקב"ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות ודוקא תפלת מוסף שזמנו כל היום רגילים העולם לאחרו אחר ג' שעות אבל תפלת שחרית רגילין העולם להתפלל בבוקר בתוך ג' שעות ראשונות וע"כ כשהוא מתפלל באותו הזמן תקובל תפלתו בתוך תפלת הצבור ובמקומות שנוהגין להתפלל שחרית בהשכמה בתוך שעה ראשונה או שניה יצמצם אז להתפלל תפלתו ג"כ בתוך אותו הזמן [מ"א וש"א]:
(טו) היום - וכן יזהר היחיד שלא יתקע תקיעת מצוה עד אחר ג' שעות על היום משום דיפקדו בדינו וכמו שכתבנו בסימן תקפ"ח סק"ב במ"ב: