מגן אברהם על אורח חיים תקצא
סעיף א[עריכה]
אף על פי שש"ץ מוציא בר"ה ויה"כ אפי' הבקי מ"מ אין כל אדם יכול לשמוע מתחלה ועד סוף כמ"ש סי' קכ"ד (טור) וגם לפי פירש"י ותו' לא פטר אלא מי שהיה אנוס ולא הי' יכול לסדר תפלתו ולפי' הר"ן אינו מוציא אלא משני ברכות אבל ז' ברכות מחויב להתפלל כשאר י"ט לכן מוטב להתפלל כל א' בלחש כל הט' ברכות ועוד נ"ל דאפי' בדיעבד לא יצא בתפלת הש"ץ כיון שמפסיקים עכשיו בפיוטים לא יצא י"ח כלל עמ"ש סי' ס"ח ועיין סי' קכ"ד ס"י וסי' תקצ"ב ס"ב:
סעיף ב[עריכה]
(א) וא"א פסוקי כו': אפי' קודם הקרבנות א"א אותו [טור מנהגים לבוש סי' תקפ"ב]:
(ב) ואומרי' ג"כ מוספי כו': אף על גב שהרב"י כתבו בסמוך ס"ג כתבו רמ"א כאן להודיענו דאף למנהגנו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי דלא כב"ח שנדחק שלא לו' מוספי ע"ש, וכ"מ בר"ן שכ' שלא לומר פסוקי מוסף ר"ח משמע פסוקי ר"ה אומרים ואפ"ה כ' לו' את מוספי כו' ע"ש: במקום שהקהל מתפללין עם הש"ץ והש"ץ תוקע וטעה אסור לשוח ולגעור בו דתקיעות שעל סדר הברכות אין מעכבות כ"ש שהיחידים א"צ לשמוע על סדר הברכות ואף אם לא שמעו תקיעות דמיושב יחזרו ויתקעו אחר התפל' אותו סי' שטעה ודיו [רשב"א סי' רצ"ה]:
סעיף ג[עריכה]
(ג) וגם ביום ב': נ"ל דהטעם דלא לזלזלו ביה:
סעיף ד[עריכה]
(ד) וא' של תורה: ואם השלים בנביא יצא:
(ה) ובתורתך: וצ"ל ג"כ וכן כתוב בדברי קדשך וכן ונא' ע"י עבדיך הנביאים [ש"ג כ"ה]:
(ו) יצא: ואפי' בתחלה רשאי שלא לו' שום פסוק אבל אם התחיל פסוק א' צ"ל כולם (כ"ה בגמ' וטור וב"ח) ומ"מ נראה לי דהאידנא שויי' עלייהו כחובה וצ"ל כול' כמ"ש הרי"ף גבי תפלת ערבית ולכן כ' רמ"א לשון דיעבד:
סעיף ז[עריכה]
(ז) לזרע יעקב: דאם או' לזרעו יהיה עשו בכלל טוע' שהרי שנינו האומר קונם מזרע אברהם מותר באומות שנא' כי ביצחק יקרא לך זרע עכ"ל ריב"ש וכ"כ המפרש בנדרים ר"ל דאמרי' ביצחק ולא כל יצחק וצריך עיון דהא מילתא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שעשו לא יקרא על שמו אבל נקרא על שם יצחק והנודר מזרע יצחק אסור בעשו וי"ל מדקאמר רחמנא ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האל ולעשו לא נתן ש"מ אין עשו בכלל כ"כ בירושלמי בנדרים, וקשה דהא נתן לעשו קיני קניזי קדמוני כמ"ש רש"י פרשת דברים וי"ל דאין זה ירושה ממש כמו בבני לוט ע"ש:
(ח) משנה ממטבע: מ"מ יצא בדיעבד דאין זה משנה ממש, ובמהרי"ל כ' לזרע יעקב כו' וכנ"ל אבל בי"מ מאכ"ח ח"ב סי' ל"ב כ' לו' לזרעו ע"ש:
סעיף ח[עריכה]
(ט) לא יתפלל: וה"ה שלא יתקע ביחיד עמ"ש סי' תקפ"ט ס"ו אבל שחרית מותר לו להתפלל כיון דאיכא צבורא דמצלי שחרית בכל מקומות לא נדחית תפלתו [עמ"ש סי' צ' ס"ט ] אבל מוסף הואיל וזמנה כל היום יש שמתפללין אותה בבוקר ויש מאחרין [רש"י] וא"כ נראה דהאידנא שנהגו בכל תפוצות ישראל להתפלל שחרית בהשכמה א"כ אין ליחיד להתפלל שחרית אחר שעה ראשונה שבודאי כבר התפללו הצבור ואף על פי שהש"ץ או' עדיין פיוטים מ"מ אין זה מקרי בשעה שהצבור מתפללים דהא אפי' הם מתפללים שחרית והוא מוסף לא מקרי בשע' שהצבור ומכ"ש פיוטים ואם נא' שימתין עד אחר ג' שעות כבר יעבור זמן ק"ש ואם יקרא ק"ש בסוף שעה ג' ויתפלל מיד א"א לצמצם לכן נ"ל דיזהר מאוד להתפלל בשעה ראשונ' ואם לא עשה כן יתפלל בשעה שניה דהא רש"י כ' בתלת שעי קמייתא בשעת חרון והתו' כתבו שהחרון הוא בשעה שלישית ע"ש וא"כ משמע שבשעה ראשונ' ושניה שרי להתפלל וכ"מ בב"י שהביא התו' אלא דהטור והש"ע ס"ל דלא יתפלל בכל ג' שעות דקשה על דברי רש"י מאי איצטרך בגמ' למימר וא"א תורה דכתיב ביה אמת וכו' תיפוק ליה משום דהוי שעת חרון אלא ע"כ אין הטעם משום החרון אלא כיון שאדם מתפלל ומבקש צרכיו מעיינין בעובדי' וכיון שהקב"ה עוסק בתורה אין עושה לפנים משורת הדין וידחה תפלתו ולכן בכה"ג יש לסמוך על רש"י כנ"ל:
וא"ת הא אמרי' ססי' צ"ח דדוקא כשאומר ראוי הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא תפלתו מזכירין עונותיו משמע דכשמתפלל כפשוטו אין מזכירין עונותיו והיכי אמרי' הכא דלמא מעייני' בעובדיה וי"ל דהתם ודאי מזכירין עונותיו והכא אינו אלא שמא:
ופרש"י מוספי כל השנה הם שבח וסיפורי מעשה אבל בר"ה הואיל ואו' מלכיות זכרונות ושופרות מיפקד דינא טפי עכ"ל ולפ"ז צ"ל הא דפריך בגמ' א"ה צפרא נמי קאי אשחרית של כל השנה שהיא ג"כ שאלת צרכיו ואינה שבח וספורי מעשה ויש לחוש גם כן דמפקד דינא ומשני כיון דאיכא צבורא וכו' וא"כ יש ליזהר בכל השנה שלא להתפלל שחרית ביחיד בשעה ראשונה דבודאי אין הצבור מתפללין באות' שעה בזמן הזה בקיץ ובחורף הוי איפכא דלאחר ב' שעות בודאי התפללו כל המקומו' וצ"ע בזה לדינא: אבל התו' רפ"ד דברכות כתבו דכל השנה שרי א"נ י"ל דרש"י כ"כ לתי' בתרא דמשני תור' דכתיב ביה אמת וכו' ש"מ אף על פי שאין עוסק בדין מ"מ כיון שהוא מתפלל מעיינין בעובדי' א"כ ה"ה כל השנה אבל לתי' קמא דוקא בר"ה שהוא דן ממש מעיינין בעובדי' אבל בשאר ימות השנה אינו דן אלא לפקידה או לבחינ' בעלמ' ליכא למיחש כלל כנ"ל וא"כ פריך שפיר א"ה דצפרא נמי וכ' בספר חסידים סי' תשס"ג כיון שהקב"ה דן בכל יום ג' שעות וכן בר"ה וי"כ א"כ מה בינם לשאר ימים אלא שבר"ה דן על עליונים ותחתונים מה שיהיה לשנים רבות כגון ז' שני רעב כו' ע"ש: י"ל ואין לפר' עילום שמך ולא יאמר ואין פירו' לעילום שמך כי יש פי' לעילום שמו [תשב"ץ בשם מהר"מ]: