שולחן ערוך אורח חיים תקצא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

"ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור" כך היא הנוסחא המפורסמת. והמדקדק לומר "לזרע יעקב תזכור" משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה.

הגה: ואומרים עלינו ומלוך והשליח צבור מוסיף אוחילה ושאר פיוטים כל מקום לפי מנהגו (טור):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

משנה ממטבע כו'. כ"כ ריב"ש הטעם שא"ל לזרע יעקב דאפי' לזרע יצחק סתם הוא יעקב כדאמרי' כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק לאפוקי עשו אבל בס' זבחי שלמים לבעל הפרדס ראיתי שכתב לחלוק ע"ז ואמר כיון דאשכחן ביבמות דזרע פסול נמי אקרי זרע לענין וזרע אין לה ובתפלה בעי' לפרושי טפי כל מה דאפשר ומביא ראיה ע"ז מס' הזוהר מתפלתו של יעקב ע"כ י"ל לזרעו של יעקב ולא לזרעו דהזרע מתיחס ליצחק ביעקב וכן עיקר וראוי לו' כן:


 

מגן אברהם

(ז) לזרע יעקב:    דאם או' לזרעו יהיה עשו בכלל טוע' שהרי שנינו האומר קונם מזרע אברהם מותר באומות שנא' כי ביצחק יקרא לך זרע עכ"ל ריב"ש וכ"כ המפרש בנדרים ר"ל דאמרי' ביצחק ולא כל יצחק וצריך עיון דהא מילתא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שעשו לא יקרא על שמו אבל נקרא על שם יצחק והנודר מזרע יצחק אסור בעשו וי"ל מדקאמר רחמנא ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האל ולעשו לא נתן ש"מ אין עשו בכלל כ"כ בירושלמי בנדרים, וקשה דהא נתן לעשו קיני קניזי קדמוני כמ"ש רש"י פרשת דברים וי"ל דאין זה ירושה ממש כמו בבני לוט ע"ש:

(ח) משנה ממטבע:    מ"מ יצא בדיעבד דאין זה משנה ממש, ובמהרי"ל כ' לזרע יעקב כו' וכנ"ל אבל בי"מ מאכ"ח ח"ב סי' ל"ב כ' לו' לזרעו ע"ש:
 

באר היטב

(ד) יעקב:    והט"ז כתב דכן עיקר לזרע יעקב ע"ש ועיין מ"א.
 

משנה ברורה

(יב) משנה וכו' - דזרע יצחק ג"כ אין עשו בכללו ומ"מ יצא בדיעבד דאין זה משנה ממש וי"א דאדרבא יותר טוב לומר לזרעו של יעקב דבתפלה בעינן לפרושי טפי כל מה דאפשר וע"כ וע"כ ינקוט כ"א לפי מנהג מקומו דיש לכל אחד על מי לסמוך:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש