שולחן ערוך אורח חיים תקס ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקס · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

וכן התקינו שהעורך שולחן הלעשות דסעודה לאורחים, ומחסר ממנו מעט זומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם. וכשהאשה עושה תכשיטי הכסף והזהב, חמשיירת מין ממיני התכשיט שנוהגת בהם, כדי שלא יהיה תכשיט שלם. וכשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין.

הגה: ויש מקומות שנהגו טלשבר כוס בשעת חופה, או לשום מפה שחורה או שאר דברי אבילות בראש החתן.

וכל אלה הדברים, כדי לזכור את ירושלים, שנאמר: ה"אם אשכחך ירושלים" וגו', "אם לא אעלה את ירושלים על יראש שמחתי".

מפרשים

מגן אברהם

(ה) מחסר ממנו מעט:    כלומר שאין נותן כל תבשילין הראוים לסעודה אלא מחסר מעט אפי' כסא דהרסנא:


(ו) שנוהגת בהם:    כלומר שלא תתקשט בכלם כא' אלא תשייר בכל פעם א':


(ז) ראש שמחתי:    אמרי' בשבת דף ס"ב דתענוג דאית ביה שמח' אסור תענוג דלית ביה שמחה שרי:

באר היטב

(ד) סעודה:    אפי' בסעודת מצוה כמילה וחתונה וכ"ש בשאר סעודות. ט"ז.


(ה) אשכחך:    ויש מקומות שאומר השמש הפסוק הזה והחתן אומר אחריו מלה במלה. ט"ז.


משנה ברורה

(ה) לעשות סעודה לאורחים – אפילו סעודת מצווה, כמילה וחתונה, וכל שכן שאר סעודות. ועיין במור וקציעה, דבסעודת שבת ויום טוב לא יחסר שום דבר.


(ו) מחסר ממנו מעט – כלומר, שאין נותן כל תבשילים הראוים לסעודה, אלא מחסר מעט, אפילו כסא דהרסנא די בזה [מ"א].


(ז) ומניח מקום פנוי – דאי לאו הכי, לא יהיה ניכר החיסרון. אבל כשיניח פנוי, ירגישו שהיה ראוי עוד תבשיל, אלא שנחסר [ט"ז]. והנה הלבוש השמיט תנאי זה, אפשר דסבירא ליה דמחסר מעט לבדה סגי.


(ח) שנוהגת בהם – היינו אם יש לה הרבה מיני תכשיטין, לא תשים כולם עליה בבת אחת, רק בכל פעם תשייר אחת, לזכור החורבן. ונשים המתקשטות במילוי גורמין לבד זה רעות רבות מאומות העולם המתקנאים בהם.


(ט) לשבר כוס בשעת חופה – וזו היא גם כן הטעם של שבירת כלי בשעת כתיבת התנאים. ויראה לשבור תחת החופה כוס שלם, ואין בו משום בל תשחית, כיוון שעושין כן לרמז מוסר, למען יתנו לב.


(י) ראש שמחתי – אמרינן בשבת סב ב דתענוג דאית ביה שמחה – אסור, ודלית ביה שמחה שרי [מ"א].

ביאור הלכה

(*) וכן התקינו שהעורך שולחן וכו':    וכשהאשה עושה וכו' וכשהחתן נושא אשה וכו'. וצ"ע שכל זה אין נוהגין כלל [ח"א]:





▲ חזור לראש