שולחן ערוך אורח חיים תקס א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תקס · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

משחרב בית המקדש, תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונים לעולם בניין אאמסוייד ומכוייר כבניין המלכים, אלא בטח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה גכנגד הפתח בבלא סיד. והלוקח חצר מסויידת ומכויירת (פירוש מצויירת) הרי זו גדבחזקתה, ואין מחייבים אותו לקלוף בכותלים.

מפרשים

מגן אברהם

(א) מסוייד ומכוייר:    הם מיני ציור ואפשר לומר שדרך העולם שטחין בטיט ואח"כ סדין בסיד והמלכים עושין הכל בסיד ואסור לעשות כן אפי' שייר אמה (ב"י רמב"ם) ובד"מ כ' שהמנהג כדברי הטו' שמציירין ומשיירין אמ' וע' בב"ח:


(ב) ביתו בטיט:    משמע דבה"כ שרי בכל ענין וכן המנהג:


(ג) בלא סיד:    ודלא כאותן העושין האמ' שחור דזהו ג"כ ציור [לבו' של"ה] ואותם התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו ג"כ אמה (של"ה):


(ד) והלוקח חצר:    דתלינן שנעשה קודם החורבן או שנעשה ביד עכו"ם ולקחה ישראל ממנו אבל אם יודע שנעשה באיסור חייב לקלפו:

באר היטב

(א) מסוייד:    ובה"כ שרי בכל ענין וכן המנהג. מ"א.


(ב) בלא סיד:    דלא כאותן העושין האמה שחור דזהו ג"כ ציור לבוש ושל"ה ואותן התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו גם כן אמה וכן בקישוטי הנשים שמתקשטות במילואן עברו אדרבנן גם גורמין הרבה רעות מעכו"ם המתקנאין ע' של"ה.


(ג) בחזקתה:    ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור חייב לקלפו. מ"א.


משנה ברורה

(•) תקנו – שכל דבר שמחה, צריך לעשות בה דבר זכר לחורבן הבית, וכמו שכתוב: "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".


(א) מסוייד ומכוייר – הם מיני ציור. ואפשר לומר שדרך העולם, שטחין בטיט ואחר כך סדין בסיד; והמלכים עושין הכל בסיד. ולפי זה, אפילו בסיד לבדו אסור. ומדקאמר שאין בונין לעולם בניין וכו', משמע דאפילו על ידי שיור אמה על אמה אסור בזה. והנה המחבר העתיק לשון הרמב"ם; אבל דעת הטור, דאפילו סדין בסיד ומציירין נמי מהני שיור אמה על אמה, וכן המנהג.


(ב) טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר – היינו שאותו אמה יהיה בלא סיד, רק בטיט לבד. והיכא שמערב חול בסיד נמי שרי על ידי שיור אמה על אמה.

ויש מקילין על ידי חול, דסבירא להו דהיכא דעירב חול שוב לא מקרי בשם סיד.
  • והנה בזמנינו לא נהגו לשייר. ואפשר משום דסומכין על היש מקילין. ועל כל פנים תמוה, שהרי מלבנין הבתים בסיד לבד. ואפשר דדווקא במיני סיד הנקרא גופ"ש, שהוא לבן ביותר, אסור, מה שאין כן סיד שלנו. אך כל זה דוחק, וצריך עיון על מה נוהגין היתר. והיכא שהוא טח בטיט לבד, לכולי עלמא אין צריך לשייר כלל.


(ג) כנגד הפתח – היינו נוכח הפתח, כדי שיראה מיד שיכנס בפתח. ויש שמניחים פנוי למעלה מן הפתח בגובה, ואינו נראה לנכנס. ואפשר כדי שיתראה תמיד לפני בעל הבית היושב בפנים, שעל רוב הוא יושב אצל הקיר אשר נוכח פתח הבית [שערי תשובה].

ואותו השיור יהיה בלא סיד. ודלא כאותן העושין אמה שחור, דזהו גם כן ציור [לבוש]. ויש מקומות שעושין שחור, וכותבין על זה "זכר לחורבן".
ואותן התולין בגדי רקמה סביב כל הכתלים, ישיירו גם כן אמה על אמה.


(ד) בחזקתה – דתלינן שנעשה ביד עכו"ם ולקחה ישראל ממנו. ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור, חייב לקלוף אמה על אמה.

וכל זה כשהוא קיים. אבל כשנפל, אפילו אם ידוע שבפעם הראשון היה ביד עכו"ם, מכל מקום כשחוזר ובונה מחוייב לשייר השיעור.

ביאור הלכה

(*) שאין בונים לעולם וכו':    וביהכ"נ וביה"מ שרי בכל ענין אף בסיד לחוד ובלא שיור אמה על אמה [מ"א ופמ"ג]:





▲ חזור לראש