באר היטב על אורח חיים תקס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תקס |

סעיף א[עריכה]


(א) מסוייד:    ובה"כ שרי בכל ענין וכן המנהג. מ"א.


(ב) בלא סיד:    דלא כאותן העושין האמה שחור דזהו ג"כ ציור לבוש ושל"ה ואותן התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו גם כן אמה וכן בקישוטי הנשים שמתקשטות במילואן עברו אדרבנן גם גורמין הרבה רעות מעכו"ם המתקנאין ע' של"ה.


(ג) בחזקתה:    ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור חייב לקלפו. מ"א.

סעיף ב[עריכה]


(ד) סעודה:    אפי' בסעודת מצוה כמילה וחתונה וכ"ש בשאר סעודות. ט"ז.


(ה) אשכחך:    ויש מקומות שאומר השמש הפסוק הזה והחתן אומר אחריו מלה במלה. ט"ז.

סעיף ג[עריכה]


(ו) שרגיל:    הב"ח ושל"ה הסכימו לסברא ראשונה דכל שאין שירות ותשבחות או לשמוח חתן וכלה אף בפה אסור אפי' בשבתות וי"ט ונשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להם ואם אינם שומעין מוטב שיהיו שוגגין.


(ז) תשבחות:    דהיינו שירים שנתקנו על הסעודה כגון בשבת אבל פיוטים אחרים אסור עמ"א וכתב ט"ז בסעודות נהגו לשורר קדיש דהיינו יתגדל וזהו ודאי חטא גדול דלא התירו אלא זכרון חסדי ה' וכ"ש שיש עון גדול במה שלוקחין ליצין ועושין שחוק בפסוקים או בתיבות קדושות אשרי אנוש לא יעשה זאת וע"ז אמרו בניך עשאוני ככנור.

סעיף ד[עריכה]


(ח) גדיל:    כתב הט"ז דמה שמכסין הכלה בהינומא של משי ויש שם חוטי כסף או זהב יש איסור לכסות הכלה ע"ש.

סעיף ה[עריכה]


(ט) שחוק:    ואפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים. ט"ז (ובספר אליה רבה הניח בצ"ע).