שולחן ערוך אורח חיים תקנו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תקנו · א

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

ליל תשעה באב שחל באחד בשבת, אכשרואה הנר אומר: 'בורא מאורי האש', ואין מברך על הבשמים. בובליל מוצאי תשעה באב אגמבדיל על הכוס, דואינו מברך לא על הנר הולא על הבשמים:

מפרשים

מגן אברהם

הטעם שאין מבדילין מבע"י כמ"ש ססי' רצ"ג דכיון דאיבדיל קבליה לט"ב עליה ואסור לשתות מהכוס (טור בה"ג רמב"ן) וא"כ משמע בהדיא דמפלג המנח' ולמעלה מודה הרמב"ן אם קיבל עליו התענית אסור לאכול שהוא כיום המחרת עצמו וכ"כ הב"י בסימן תקנ"ג בשמו, וא"ת יתן לתינוק לשתות דגזרי' שיבא למסרך לשתות אף אחר שיגדיל דזה מקרי דבר קבוע כיון שלפי קביעות השנים חל במ"ש משא"כ במיל' בט"ב שנותנין לתינוק (טור סי' תקנ"ט) ודוק' דבר שאנו עושין בשבילנו אבל דבר שאנו עושין בשביל התינוק לא גזרי' דלמא אתי למסרך ולפיכך נותנין לו לאכול ולשתות (ר"ן פ"ק דשבת) עיין ביורה דעה סי' שמ"א ס"ב וסי' שצ"ו בט"ז:


(א) על הבשמים:    אף על גב דמותר להריח ביום התענית דהא אפי' טעימה יש מתירין כמ"ש סי' תקס"ז דאינו אסור רק אכילה ושתיה מ"מ כיון דהבשמים באין במ"ש לתענוג להשיב נפש יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב וכ"כ בש"כ ביורה דעה סי' רס"ה דלא כמ"ש שם בש"ע ועמ"ש לענין יה"כ:


(ב) ובליל מוצאי ת"ב:    ואפי' למ"ד דאינו מבדיל אלא יום ראשון כמ"ש סי' רצ"ט ס"ד הכא כיון דלא אפשר להבדיל מודה (הרא"ש בה"ג): ומי שמתענה ב' ימים ישמע בליל עשירי הבדלה מאחרים ואל ימתין עד ליל ג' להבדיל בעצמו כי כל אקרובי הבדלה לשבת עדיף טפי (מט"מ) ואי ליכא אחר אצלו יתן לתינוק לטעום:

באר היטב

(א) מבדיל:    והנשים שאינן יודעות להתפלל ולא הבדילו בתפלה צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה עד שיאמרו המבדיל בין קודש לחול של"ה. ומי שמתענה שני ימים ישמע בליל י' הבדלה מאחרים ואל ימתין עד ליל ג' דאקרובי אבדלתא לשבתא עדיף טפי מט"מ ואי ליכא אחר יתן לתינוק לטעום מ"א. וכתב ט"ז דיברך על האור קודם שקורין איכה דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני ומ"מ אם שכח מברך אח"כ ע"ש.

ביאור הגר"א

ליל כו' כשרואה כו'. כמ"ש בפ"ד דפסחים וכיון שרואה מברך מיד ובכה"ג דכ"ע מודו:

ואין כו'. כמ"ש בס"ס תקנ"ה וימעט כו':

ובליל כו'. כמ"ש בע"פ מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל כל השבת כולה ואף למ"ד כל היום במקום דלא אפשר מודה. בה"ג. וכ"ד הרי"ף וכמ"ש בסימן רצ"ט:

ואין כו'. כמש"ש אבל לא על האור וכן בשמים דמשום נפש יתירה במ"ש דוקא:

משנה ברורה

(א) כשרואה הנר וכו' – דזה אין טעון כוס, ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים. ויברך על האור קודם שקורין איכה, דבאיכה כתיב "במחשכים הושיבני"; ועל כן יברך תחלה על המאור, וגם שיהנה אחר כך מאורו כשקורין איכה. ואם שכח לברך, יברך אחר כך בלילה, כיון שהחיוב עדיין עליו:


(ב) ובליל מוצאי וכו' – ובליל תשעה באב מבדיל בתפילה, ואף על פי שאין יכול להבדיל אז על הכוס. ואם טעה אז ולא הבדיל בתפילה, אין צריך לחזור, כיוון שיבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב. והנשים שאינן יודעות להתפלל, ולא הבדילו במוצאי שבת בתפילה, צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה, עד שיאמרו "המבדיל בין קדש לחול":


(ג) מבדיל על הכוס – ואין צורך להבדיל בתפילה, כיוון שהבדיל מאתמול. ואפילו שכח אתמול להבדיל בתפילה, גם כן נראה דאין צריך עתה להבדיל בתפילה, שכבר חלף שעתא, וסגי במה שיבדיל עתה על הכוס [שערי תשובה]. איתא במהרי"ל, כשהחשיך בירך בורא פרי הגפן והבדלה. אם כן משמע שמותר להבדיל על היין, ומשמע שמותר לשתות בעצמו ואין צריך ליתן לתינוק [דגול מרבבה]:


(ד) ואינו מברך לא על הנר – אפילו לא בירך על הנר במוצאי שבת, דאין מברכין על הנר אלא במוצאי שבת, בזמן שנברא:


(ה) ולא על הבשמים – דמשום נפש יתירא היא גם כן במוצאי שבת דווקא, וכדלעיל בסימן רצ"ט סעיף ה':






▲ חזור לראש