מגן אברהם על אורח חיים תקנו
סעיף א[עריכה]
הטעם שאין מבדילין מבע"י כמ"ש ססי' רצ"ג דכיון דאיבדיל קבליה לט"ב עליה ואסור לשתות מהכוס (טור בה"ג רמב"ן) וא"כ משמע בהדיא דמפלג המנח' ולמעלה מודה הרמב"ן אם קיבל עליו התענית אסור לאכול שהוא כיום המחרת עצמו וכ"כ הב"י בסימן תקנ"ג בשמו, וא"ת יתן לתינוק לשתות דגזרי' שיבא למסרך לשתות אף אחר שיגדיל דזה מקרי דבר קבוע כיון שלפי קביעות השנים חל במ"ש משא"כ במיל' בט"ב שנותנין לתינוק (טור סי' תקנ"ט) ודוק' דבר שאנו עושין בשבילנו אבל דבר שאנו עושין בשביל התינוק לא גזרי' דלמא אתי למסרך ולפיכך נותנין לו לאכול ולשתות (ר"ן פ"ק דשבת) עיין ביורה דעה סי' שמ"א ס"ב וסי' שצ"ו בט"ז:
(א) על הבשמים: אף על גב דמותר להריח ביום התענית דהא אפי' טעימה יש מתירין כמ"ש סי' תקס"ז דאינו אסור רק אכילה ושתיה מ"מ כיון דהבשמים באין במ"ש לתענוג להשיב נפש יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב וכ"כ בש"כ ביורה דעה סי' רס"ה דלא כמ"ש שם בש"ע ועמ"ש לענין יה"כ:
(ב) ובליל מוצאי ת"ב: ואפי' למ"ד דאינו מבדיל אלא יום ראשון כמ"ש סי' רצ"ט ס"ד הכא כיון דלא אפשר להבדיל מודה (הרא"ש בה"ג): ומי שמתענה ב' ימים ישמע בליל עשירי הבדלה מאחרים ואל ימתין עד ליל ג' להבדיל בעצמו כי כל אקרובי הבדלה לשבת עדיף טפי (מט"מ) ואי ליכא אחר אצלו יתן לתינוק לטעום: