שולחן ערוך אורח חיים תקנב ה

נוהגים לאכול ^ועדשים עם ביצים ^יגמבושלים בתוכם, ^ידשהם מאכלי אבלים.

הגה: ויש נוהגים לאכול ביצים ^זקשים, שהוא גם כן מאכל אבלים (הגהות מיימוני פ"ה):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ה) עדשים עם בצים: צ"ל דוקא שדרכו בכך כל השנה כמ"ש ס"ג ובטור כ' עדשים או בצים וכ"כ הלבוש:

(ו) קשים: וקרים (שם):

באר היטב

עריכה

(ו) עדשים: ודוקא שדרכו בכך כל השנה ובטור כתב עדשים או ביצים וכ"כ הלבוש.

(ז) קשים: וקרים.

(יג) מבושלים בתוכם – שנחשב כתבשיל אחד. ומיירי כשאוכלן בבת אחת. ודווקא במקום שדרכו לבשל כך כל השנה, וכנ"ל בסעיף ג'. ובטור כתב "עדשים או ביצים", וכן כתב הלבוש. וכן המנהג אצלינו, שאוכלים ביצים לבד, משום אבילות, וכמו שכתב בהג"ה:

(יד) שהם מאכלי אבלים – ולא יאכלו תבשיל אחר. ודלא כהמון עם, שמתחילה אוכלין מין מבושל, ואחר זה יושבין לארץ ואוכלין ביצים, דאסור. וכל שכן דאסור להפסיק ביניהם בברכת המזון, דגורם ברכה שאינה צריכה. ובסעיף ט' יבואר איך להתנהג בזה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}