שולחן ערוך אורח חיים תמד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תמד · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

  • ארבעה עשר שחל להיות בשבת, בודקין ליל שלושה עשר, ומבערים הכל לפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת. דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה, ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ, אלא במצה עשירה. וצריך לעשותה קודם שעה עשירית.
הגה: ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה, כדלקמן סימן תס"ב סעיף ד בהג"ה, יקיים סעודה שלישית במיני פירות, או בבשר ודגים, כדלעיל סימן רצ"א סעיף ה' בהג"ה.

מפרשים

מגן אברהם

(א) ומשיירין וכו':    ומ"מ גם בשחרית יפסיק סעודתו לשנים דהא י"א דיוצא בזה (ש"ג המרדכי פ"ק דשבת וב"ח וכל בו):


(ב) או בבשר ודגים:    פי' אם יש לו בשר ודגים הוא עדיף ממיני פירו' כמ"ש סי' רצ"א ובשל"ה כ' בשם הזוהר שרשב"י הי' עוסק בתורה במקום סעודה שלישית וכ' מהרי"ל והי' ראוי לעשות במצה מבושלת אך לא ראיתי נוהגין כן עכ"ל:

באר היטב

(א) מזון:    כתבו האחרונים דמ"מ גם בשחרית יפסיק סעודתו לשנים דהא י"א דיוצא בזה עסי' רצ"א ס"ג ואם שכח להפריש חלה בערב שבת זו מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנו מ"א בסי' תק"ו סעי' ג' ע"כ. וכתב הבאר היטב אשר לפני ונ"ל שיתן המשויר לכהן קטן בענין זה ודו"ק. ולא הבנתי דבריו דמאי מהני זה סוף כל סוף היאך הפריש חלה ודו"ק.


(ב) פירות:    ושל"ה בשם הזוהר כתב שרשב"י היה עוסק בתורה במקום סעודה ג'. וכתב מהרי"ל והיה ראוי לעשותה במצה מבושלת אך לא ראיתי נוהגין כן.


משנה ברורה

(א) בודקין וכו' – וצריך לברך על הבדיקה, וגם לבטל, כמו בשאר שנים בליל ארבעה עשר [אחרונים].


(ב) ליל שלושה עשר – שלמחר בערב שבת אי אפשר לבדוק, דאין בודקין לאור החמה, וכנזכר לעיל.


(ג) ומשיירין וכו' – וצריך ליזהר להניחו במקום מוצנע, וכדלעיל סימן תל"ד סעיף א'.


(ד) לצורך השבת – ובשבת זה משכימים להתפלל, ולא יאריכו הרבה, כדי שיהיה להם שהות ולא יבואו לידי מכשול [אחרונים].


(ה) לא במצה – דהא אסור לאכול מצה בערב פסח, וכדלקמן בסימן תע"א.


(ו) במצה עשירה – היינו שנילושה במי פירות לבד.


(ז) קודם שעה עשירית – דמשם ואילך, אפילו מצה עשירה אסור לאכול, כדי שיאכל מצה לתאבון, וכדלקמן בסימן תע"א סעיף ב'.


(ח) יקיים וכו' במיני פירות – עיין לעיל בסימן רצ"א סעיף ה', דיש דעות בפוסקים אם צריך לעשותה דוקא בפת, או דסגי גם כן בשאר דברים. ולזה אמר, דבשעת הדחק כזה, יכול לסמוך על המקילין. ועיין שם דיותר טוב בבשר ודגים מבפירות. והוא הדין דיכול לקיים בתבשיל (כגון קניידליך), אך יש נפקא מינה, דזה אינו מותר, רק קודם שעה עשירית. והיכא שמקיים בפירות או בבשר ודגים, יוכל לקיים אפילו אחר שעה עשירית. אך בכל זאת יזהר שיאכול רק מעט, ולא למלא כריסו, כדי שיאכל מצה לתאבון.

ועיין באחרונים, שכתבו דטוב גם כן שיחלק סעודת שחרית של פת לשנים, דהא יש אומרים דיוצא בזה ידי סעודה שלישית. וכן כתב בבאיור הגר"א, דנכון לעשות כן. אך כל זאת אם יש לו שהות לברך בינתים ולהפסיק איזה שהות, כדי שלא יהיה בכלל ברכה שאינה צריכה.

ביאור הלכה

(*) ומשיירין מזון שתי סעודות:    נקט שתי משום דמדינא אינו מחוייב לבערו עד סמוך לשבת וא"כ אינו מניח בשעת הביעור רק שתי סעודות לצורך השבת ולפי מנהגינו בס"ב דמבער הכל קודם חצות כמו בשאר השנים יכול להניח יותר משתי סעודות אם רוצה לאכול עוד קודם הלילה וכן ברמב"ם כתב סתם ומניח מן החמץ כדי לאכול ממנו עד ארבע שעות ביום השבת וכ"כ המאמר מרדכי:


(*) לצורך השבת:    עיין בש"ת לענין מי ששכח להפריש חלה מן הפת של חמץ בע"ש זו דדעת המגן אברהם לקמן בסימן תק"ו דאותו הפת אין לו תקנה לאכול ע"ש בסק"ח והוא הביא בשם תשובת פמ"א להקל ע"ש וכדבריו מצאתי בספר בגדי ישע בסימן תק"ו ובנתיב חיים שם ובחידושי רע"א וכולם מסכימים שבמקום הדחק יכול להפריש אפילו בשבת בחלת חו"ל והחלה יתן לכהן קטן פחות מבן ט' שנים או לגדול שטבל לקירויו וע"ש עוד בנ"ח וביד אפרים מש"כ עוד בזה ועיין בפמ"ג שם ואף שהרבה אחרונים העתיקו דברי המגן אברהם להלכה [עיין בא"ר ובח"י ובח"מ והגר"ז ודה"ח וח"א] מ"מ יש לסמוך על הגדולים הנ"ל להקל כשאין לו פת אחר לאכול ושלא לבטל עונג שבת דחיובו בפת:





▲ חזור לראש