שולחן ערוך אורח חיים תלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תלג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דיני בדיקת חמץ
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

סעיף א[עריכה]

הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה. ואם עבר ולא בדק ליל י"ד, לא יבדוק לאור החמה, אלא לאור הנר. ואכסדרה שאורה רב, אם בדקה לאור החמה - דיו, והוא הדין כנגד ארובה שבחדר.

סעיף ב[עריכה]

אין בודקין לאור האבוקה, אלא לאור הנר. ולא בנר של חלב ולא של שומן ולא של שמן - אלא בנר של שעוה.

הגה: והוא יחידי. אבל שתי נרות ביחד, אפילו קלועים - דינם כאבוקה (מהרי"ל בשם אגודה).

סעיף ג[עריכה]

בודק כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ. ולכן כל חדרי הבית והעליות צריכים בדיקה, שפעמים אדם נכנס בהם ופתו בידו. אבל אוצרות יין שאין מסתפק מהם, וכן מתבן וכיוצא בו - אינם צריכים בדיקה.

סעיף ד[עריכה]

חורי הבית וזיזין הבולטים מהכתלים שאינם גבוהים הרבה, ולא נמוכים הרבה - צריכים בדיקה.

אבל, הגבוהים שאין יד האדם מגעת שם, והנמוכים פחות משלושה טפחים - אינם צריכים בדיקה.

סעיף ה[עריכה]

גג היציע והמגדל שגגיהם משופעים ומפני כך אין גגיהם ראויין לשמש תשמיש - אינם צריכין בדיקה אפילו הם בתוך הבית.

סעיף ו[עריכה]

רפת של בקר אינו צריך בדיקה, שאם היה שם חמץ הבהמות יאכלוהו.

וכן לול של תרנגולים אין צריך בדיקה, מפני שאם היה שם חמץ התרנגולים יאכלוהו.

וכן אמצעה של חצר אינו צריך בדיקה, שאם היה שם חמץ העורבים ושאר עופות המצויים שם יאכלוהו.

והני מילי מספק חמץ, אבל ודאי חמץ - לא.

הגה: אבל לקמן סימן תמ"ה סעיף ג' מבואר דמותר להשליך חמץ במקום שהעופות מצויים, כל שכן שאין צריך לבער משם אפילו חמץ ודאי עד לאחר זמן איסורו.

סעיף ז[עריכה]

חור שבין יהודי לחבירו - כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטל בלבו ודיו.

ושבין יהודי לעכו"ם אינו צריך בדיקה כלל, שמא יאמר: כשפים הוא עושה לי, ונמצא בא לידי סכנה.

סעיף ח[עריכה]

כותל שנשתמש בו חמץ בחורין ונפל ונעשה גל, אפילו אינו גבוה ג' טפחים כדי חפישת הכלב - אין צריך לבדוק תחתיו, כיוון שיש בו סכנת עקרב שמצויים בגלים, חיישינן שמא אחר שישלים בדיקתו, שאינו עוסק במצוה, יחפש אחר מחט שנאבד לו - ויבוא ליד סכנה.

והני מילי בסתם, אבל בידוע שישי תחתיו חמץ:

  • אם אין עליו גובה שלושה טפחים - צריך להוציאו משם במרא וחצינא בענין שאין בו סכנה.
  • ואם יש עליו גובה שלושה טפחים - מבטלו בלבו ודיו.

סעיף ט[עריכה]

מרתף שמסדרין בו שורות של חביות זו אצל זו עד שנתמלא כולו, וחוזרין ומסדרין שורות אחרות על התחתונות עד הקורה, אין צריך לבדוק אלא שורה העליונה ואחרת למטה ממנה, דהיינו שורה על פני רוחב המרתף. ולא על כל שטח המרתף, אלא העליונה הרואה את הקורה ואת הפתח, ואחרת למטה ממנה.

סעיף י[עריכה]

בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה, מפני שהתינוקות מכניסים בהם חמץ.

סעיף יא[עריכה]

המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ - אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד.

הגה: וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה (מרדכי ריש פסחים).
והכיסים או בתי יד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ - צריכין בדיקה (מהרי"ו).