שולחן ערוך אורח חיים תלג א
שולחן ערוך אורח חיים · תלג · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
הבדיקה צריך שתהיה אלאור הנר ולא לאור הלבנה. בואם עבר ולא בדק ליל י"ד, לא יבדוק לאור החמה, גאלא לאור הנר. דואכסדרה שאורה רב, האם בדקה לאור החמה - ודיו, והוא הדין זכנגד ארובה שבחדר.
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
ואם עבר כו'. בטור כתוב אפי' אם בודק ביום כו' פי' לא מבעיא שלא יסמוך לכתחלה לבדוק באור החמה דהיינו להמתין על אור היום אלא אפי' אם כבר עבר וצריך לבדוק ביום אפ"ה צריך נר וכ"כ ב"י והוא הנכון ומדלא אשכח לכתוב רבותא אלא ביום י"ד ולא אמר י"ג משמע שהבדיק' לא מהני בי"ג כיון שקבעו חכמים הזמן על ליל י"ד והוי כמי שבודק זמן רב קודם פסח וכן מסיק ב"י להלכ':
ואכסדר' שאורה רב כו'. כ' ב"י בבודק ביום ההוא עכ"ל נראה כוונתו דגם דין זה דאכסדרה מיירי בעוש' כל הבדיקה ביום י"ד כגון שעבר ולא בדק בלילה אבל לכתחלה יבדוק גם האכסדרה בליל' לאור הנר ומפרש"י משמע אפי' לכתחלה א"צ לאור הנר אלא ביום וכ"ד הרי"ף ומסקנת מו"ח ז"ל כשאר פוסקים דדוקא דיעבד קאמר:
מגן אברהם
(א) ואם עבר: אבל לכתחלה אסור לבדוק ביום אפילו בבית אפל לאור הנר:
(ב) ואכסדרה: היינו הבנויה על גבי עמודים ואין לה כותל:
(ג) אם בדקה: ובגמ' איתא דלכתחלה בודקין לאור החמה באכסדרה וצ"ל דהיינו כשבודק ביום י"ד אבל לכתחלה צריך לבדוק בליל י"ד לאור הנר כמ"ש סוף סי' זה לכן כתב לשון דיעבד וא"כ אין כאן מחלוקת וכמ"ש ברי"ו ובכ"מ דלא כב"ח:
(ד) כנגד ארובה: היינו חלון שבגג וכ"ה במשנה רפ"י דאהלות ורפ"ה דביצה ולכן כ' רי"ו דאסור לבדוק נגד החלון דחלון היינו בכותל ועיין בבית יוסף אבל דעת הטו' דאף נגד החלון שבכותל שרי וכ"מ ברמב"ם וז"ל ש"ג וכן חורין וסדקין שבבית אותן שכנגד הארוב' בודקין לאור היום וכו' עכ"ל משמע אפי' אין החמה זורחת ונ"ל דבחלון שיש בו מחיצה של זכוכית לכ"ע אסו' לבדוק כנגדו:
באר היטב
(א) לאור הנר: ובליל י"ד ואף אם בדק יום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י"ד. אכן אם בדק ליל י"ג ונזהר היטב שלא להכניס עוד חמץ א"צ לבדוק עוד. ח"י ע"ש והלבוש והב"ח כתבו דאף אם בדק ליל י"ג צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד. וסיים הח"י דאם רוצה להחמיר על עצמו עכ"פ לא יברך ליכנס עצמו לחשש ספק ברכה אך יחזור וישתמש בתוכה חמץ ואז יוכל לחזור ולברך ולבדוק. ועיין בהלק"ט ח"א סי' תנ"ג ועיין יד אהרן.
(ב) ארובה: היינו חלון בגג (עיין פ"ה דביצה משנה א' ופ' י' דאהלות). ואם יש שם מחיצה של זכוכית אסור לבדוק כנגדו. מ"א.
משנה ברורה
(א) לאור הנר: ובליל י"ד שאז בני אדם מצויים בבתיהם ואור הנר יפה אז לבדיקה משא"כ ביום אין האור מנהיר כבלילה ותקנו הבדיקה דוקא ע"י אור הנר שעל ידה יוכל לבדוק גם בחורין וסדקין ואם הקדים ובדק יום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י"ד כתקנת חכמים ומ"מ נראה דאין לברך אז בלילה על הבדיקה דיש פוסקים דבדיעבד יצא בבדיקה ראשונה אכן אם בדק בליל י"ג לאור הנר שבלילה אור הנר יפה לבדיקה ונזהר היטב שלא להכניס חמץ א"צ לחזור ולבדוק כן הסכימו רוב אחרונים והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק עכ"פ לא יברך אז:
(ב) ואם עבר: אבל לכתחלה אסור לדחות הבדיקה על יום י"ד וכנ"ל:
(ג) אלא לאור הנר: שעל ידה יוכל לחפש היטב במחבואות בחורים ובסדקים:
(ד) ואכסדרה: הוא מקום שיש לה ג' דפנות וקירוי ואורה רב ע"י דופן רביעית שפתוחה לגמרי:
(ה) אם בדקה לאור החמה: ג"ז מיירי כשעבר ולא בדק ליל י"ד ובודק ביום י"ד דבאכסדרה שאורה רב א"צ לנר ודי באור החמה ומה שכתב לשון דיעבד משום דלכתחלה גם באכסדרה צריך לבדוק בליל י"ד. ומבואר בש"ס דמי שלא בדק בלילה ובודק ביום יבדוק בצפרא משום דזריזין מקדימין למצות ולא יאכל מקודם שיבדוק [אחרונים]:
(ו) דיו: ולענין אם מותר לבדוק ביום י"ג לאורה לכתחלה אסור אלא צריך להמתין על ליל י"ד ובדיעבד נראה דאין צריך לבדוק שנית ועיין במ"א סוף הסימן שכתב שמ"מ יחזור ויבדוק עכ"פ חדר אחד בלילה ע"ש:
(ז) כנגד ארובה שבחדר: ארובה מקרי מה שבאמצע הגג וה"ה נגד החלונות שבכתלים ודוקא נגד ארובה ונגד החלון ממש ששם אורן רב משא"כ מן הצדדין אף ששם יש ג"כ אור אין דומה לאכסדרה ואפילו נגד החלון ממש דוקא כשאין בו זכוכית אבל כשיש בו זכוכית דינו כמן הצדדין: