שולחן ערוך אורח חיים קנט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הכל כשרים ליתן מים לידים אפילו חרש, שוטה, וקטן, עובד גילולים, ונדה, (ואיכא מאן דאמר דקטן פחות מבן ששה דינו כקוף) (הגהות אשירי פרק ב' דברכות)

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

עכו"ם ונדה. הטעם דהאידנא כל המים טמאים וא"א בע"א. וכתב רש"ל ול"נ נהי דמקילין במים ששאבן עכו"ם דמדאורייתא אין מטמאין אלא שהחכמים עשו אותם כזבים ובמקום דא"א לתקן מה נעשה אבל נדה שטומאת' ודאי ומדאוריית' למה לנו להקל וכ"מ בתשובת מהר"מ מ"צ וז"ל אני נזהר לגבי נטילה מהעכו"ם אף כי ר"י התירו והביא ראיה דנדות נוטלות ידיהם אף שהם טמאים מ"מ יש לדחות דנדות ויולדות וכן אנו עכשיו א"א בע"א אבל שלא לקבל נטילה מהעכו"ם אפשר עכ"ל ואשרי מי שיכול להזהר שלא ליטול מן המים אפי' ששאבן עכו"ם או נדה וכ"ש שלא ליטול ידיו מהם עכ"ל:


 

מגן אברהם

(כב) חש"ו וכו':    ורש"ל כתב שטוב ליזהר בזה דיש אוסרין ונ"ל דוקא כשיוצק על ידיו אבל אם מביא המים לכלי לית לן בה:
 

באר היטב

(טו) ונדה:    ורש"ל כתב אשרי מי שיכול להזהר שלא ליטול מן המים אפי' ששאבן עכו"ם או נדה וכ"ש שלא ליטול ידיו מהם עכ"ל רש"ל בפרק כל הבשר סי' (נ"ה) [כ"ה] וכ"כ הט"ז משמו וע"ת ע"ש. ומ"א כתב ונ"ל דוקא כשיוצק על ידיו אבל אם מביא המים בכלי ל"ל בה ע"ש וצ"ע דהא מהרש"ל כתב בהדיא אפילו ששואבן וכו' וכ"ש שלא ליטול ידיו מהם. ע"ש.
 

משנה ברורה

(סח) חש"ו:    דאינם בני דעת:

(סט) עו"ג ונדה:    אף דבנוטל ידים לתרומה אסור על ידיהם דמטמאין המים במשא [נדה מדאורייתא ואידך חכמים גזרו עליהם טומאה] בנטילה לחולין לא גזרו וי"א משום דבזמנינו תמיד כל המים טמאין שכולנו טמאי מתים לכן לא חשו לזה וכתבו האחרונים דמ"מ לכתחלה טוב ליזהר שלא ליטול ידים מהם:

(ע) דינו כקוף:    המבואר לקמיה דיש פוסלין בו והוא משום דקטן כזה אין בו דעת כלל. ובביאור הגר"א משמע דאין להחמיר בזה ולא דמי לקוף דאין נוטלין ממנו דלאו אדם הוא ולית כאן כח גברא משא"כ בזה ואף דאין בו דעת לא גרע משוטה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש