לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים קכח יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כשמחזירין פניהם כלפי העם מברכין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:

מפרשים

 

(יז) מברכין אשר:    וכלם מברכין ואין אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירף (מבי"ט ח"א ק"פ):

(יח) באהב':    נ"ל דפי' כמ"ש בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא ישא כפיו:
 

(יח) מברכין:    משמע שצריך להתחיל בברכה ופניו כלפי היכל וגו' הברכה כלפי העם פר"ח אבל הרמב"ם פי"ד מהלכות תפלה דין י"ב כתב וקודם שיחזור פניו לברך את העם מברך בא"י אמ"ה וכו' ואח"כ מחזיר פניו לציבור ומתחיל לברכם ע"כ. ושכנה"ג נתקשה הרבה בסברת הרמב"ם ונוהגין כדברי המחבר. פר"ח.

(יט) בקדושתו:    וכלם מברכין ואין אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירוף מבי"ט ח"א סי' ק"פ.

(כ) באהבה:    הטעם שאומרים באהבה משום דאיתא בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחים ליה לא ישא כפיו מ"א ועי' באר שבע פרק אלו נאמרין.
 

(מ) כשמחזירין פניהם וכו' - ויש מהראשונים שס"ל דברכה זו מברכין קודם שמחזירין פניהם והמדקדקין יוצאין ידי שניהם דהיינו שמתחילין הברכה בעוד שפניהם כלפי ההיכל ובתוך הברכה מחזירין פניהם כלפי העם וגומרין [אחרונים]:

(מא) מברכין וכו' - היינו שכולם מברכין ולא שאחד יברך והאחרים יענו אמן [מ"א בשם המבי"ט]:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש