הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן קכח

סימן קכח

[סעיף א'] אין נשיאות כפים. מ"ע לברך כהן את ישראל. שנא' כה תברכו וישראל העומדים פנים נגד פני הכהנים בשתיקה ומכוונים לבם לקבל ברכותם כדבר ד' הם נמי בכלל המצוה. חרידים פ"ד אות י"ח:

[שם] בפחות מי'. בשו"ת בית יהודה סי' פ"ו בדיני מנהגים כ' בפרטים השייכים לס"ת י"ד בשם מורו דאין עושים נ"כ אלא במקום שיש ס"ת עיי"ש וצ"ע:

[מג"א סק"א] ועוי"ל דמצינו. ע' בשער המלך פי"ט הלכ"ג מה"ל שבת:

[מג"א סק"ג] אפי' באותו צבור. ובלבוש כ' צ"ע אם צריך לברך פעם שנית בצבור אחר אשר קדשנו שיש פנים לכאן ולכאן עכ"ל:

[מג"א סק"ד] משמע דאם א"ל צריכי' לעלות לענ"ד י"ל דס"ל דגם באם אומרים לו שיעלה לא יעלה. דהעמידו חז"ל דבריהם לעקור דבר מה"ת בשב ואל תעשה. אלא דמ"מ צריך לצאת. שלא יצטרך לעבור על העשה באונס. מש"ה צריך להטעם דלא יעבור כלל דהחזן אין כוונתו על הפסולים:

[מג"א סק"י] לא מקרי עקירה. ובתשו' אהל יעקב למוהרי"קש סי' ס"ו כ' דהוי עקירה:

[סעיף כ'] עדיף טפי שיסיים. ואם לא כיון לתפלת ש"ץ מתוע"ס. אעפ"כ מתחיל שים שלום ע' בב"י:

[מג"א ס"ק ל"ה] משא"כ בס"א דעונים. לא ידעתי הכרח לזה דהא בס"א מיירי לענין דאין נושאים כפים בפחות מי'. והיינו דבכה"נ צריך עשרה. ובזה הכהנים ממנין עשרה. דאף דאז ישראל העונים אינם עשרה. מ"מ הא זה לא מעכב דהא בהכ"נ שכולם כהנים ואין שם אלא י' דכול' עולין אף דלמטה ליכא עשרה. אבל מ"מ י"ל אם יש ישראלים בפחות מי' ישארו איזה כהנים למטה לצרף עם הישראלים שיהיה עשרה עונים והכהנים היתירים יעלו. ואין שם ראיה דעונים ישראלים דחשיבי יותר מכהנים וע' באר שבע שכ' ג"כ בפשיטות. דאין חלוק בין עונים ישראלים לכהנים. אלא דהניח בצ"ע מההיא דס"א ובעניי איני רואה שום קושיא בזה וצ"ע:

[מג"א ס"ק נ"ד] ל' הרמב"ם. וע' שו"ת לחם רב סי' נ"ז ושו"ת חכם צבי סי' י"א ובס' דברי שלמה פ' עקב ושו"ת נ"ב ח"ב סי' יו"ד:

[שם בא"ד] אתקש לעבודה עכ"ל. ובשכנה"ג כ' עלה ולדידי פשוט דלא ישא כפיו בעוד שלא נכנס לבריתו של א"א עכ"ל:

[סעיף מ"ב] לקרות בתורה. ע' במשבצות זהב רסי' קל"ה:

[מג"א ס"ק נ"ח] הקשה הגאון. ע' שו"ת מהרי"ט ח"ס סי' קמ"ב ובפר"ח בחי' לגיטין דף ל"ו:

[מג"א ס"ק ס"ו] אפי' אין. בתשו' כנ"י סי' מ"ב חולק ע"ז וס"ל דאם אין שם כהן אלא הוא נושא כפיו:

[סעיף מ"ד] נהגו בכל מדינות אלו. בס' דרך הקדש להגאון מוהר"ם אלפאנדרי ד"י כ' ראה זה חדש מה דמצאתי בהגהות מ' בצלאל וכו' ואני שמעתי רוב האשכנזים אין נ"כ כ"א פעם אחת בחדש ולתקופות השנה ביה"כ אפשר שחוששים לזה באיסור עכ"ל:

[שם] אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מב"ה. ואם אין כהן רק א' מבני ארץ ישראל י"ל כיון דאיהו לא שייך בעבודה זו א"י לישא כפיו גנת וורדים חא"ח סי' י"ב וי"ד:

[מג"א ס"ק ע"ה] ובגמ' פריך. פי' דמשם נמי משמע כרי"ו דאם הטעם כמ"ש התוס' וכו' לא היה מהני נשיאות כפים דסוף סוף אם לא היה נוטל היו אומרים שאינו כהן ומאי פריך הגמרא אלא וודאי כרי"ו וק"ל: