שולחן ערוך אורח חיים מ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · מ · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אסור לתלות תפילין בין בבתים בין ברצועות אבל מותר לתלותן בכיסן:

מפרשים

מגן אברהם

(א) אסור לתלות:    אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה אבל אם התפילין תלויות אסור כנ"ל: אסור לתלות ס"ת אפי' בכיס [גמ' חידושי רשב"א] ונ"ל דסדורי' הקבועי' בלוחות שבהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם ול"ד לתפילין דמותר לתלותן בכיסם דהתם הכיס כלי בפ"ע משא"כ כאן שהלוחו' מחוברת לסידור והוי כסידור עצמו וכתב רי"ט מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלות בפתח ב"הכ (כ"ה):

באר היטב

(א) תפילין:    אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה אבל אם התפילין תלויות אסור מ"א וט"ז כתב דאין בכלל זה מה שהתפילין של ראש תלוים באויר ומחזיקים ביד ברצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתם ואין בזיון ע"ש.

(ב) בכיסן:    אבל ס"ת אסור לתלות אפי' בכיס חידושי הרשב"א. הסידורים שקבועים בהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם. מ"א. ומותר לכתוב פסוקים בנייר לתלותן בבה"כ כנה"ג בשם מהרי"ט. נוהגים להתענות מי שנופלים לו תפילין וה"ה כשנפל ס"ת ובתשו' משפטי שמואל סי' י"ב תמצא סמך למנהג וכ' המ"א בסי' מ"ד ס"ק ה' נ"ל דמיירי בלא נרתיקן אבל בס"ת אפי' בנרתיקן ע"ש. ועיין כנה"ג וספר שמות בארץ בקונטרס כפות תמרים דף י"ג.


משנה ברורה

(א) אסור לתלות — על היתד מפני שהוא דרך בזיון:

(ב) בין בבתים — שהבתים תלויות למטה ובין שהרצועות תלויות למטה. ומ"מ באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות למטה אין להקפיד אבל אם התפילין תלויין אסור בכל גווני ואין בכלל זה מה שהתש"ר תלוי באויר ומחזיקן ביד ברצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתן. ויש מניחין הש"ר על הדף וכדומה בשעה שלובשין:

(ג) בכיסן — וס"ת אסור לתלותה בכל גווני אפילו כשהיא באה"ק ותולה האה"ק ועיין בח"א כלל ל"א שכתב דאפילו כשאה"ק מחובר ביתידות לכותל אסור כל שאין תחתיו עומד דבר מה וספרים כגון ספרי תלמוד וכדומה דומה לתפילין. ומ"מ ספרים או סידורי תפלות הקבועים בלוחות שבהם שלשלת של כסף אסור לתלותן בם שהלוחות אין דומות לכיס לפי שהן מחוברות לסידור והרי הן כסידור עצמו. מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלותן בפתח ביהכ"נ. נוהגים העולם להתענות כשנופל תפילין מידו על הארץ בלא נרתיקן וה"ה כשנופל ס"ת אפילו בנרתיקן. ועיין בא"ר שכתב דאפילו תפילין בנרתיקן יתן פרוטה לצדקה:

ביאור הלכה

כף החיים

(א) סעי' א'. אסור לתלות תפילין וכו'. אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה. אבל אם התפילין תלויות אסור. מ"א סק"א. ור"ל דדוקא אם אוחז הבתים בידו והרצועות תלויות באקראי בעלמא אסור. מיהו הט"ז סק"א כתב דאין בכלל זה מה שהתפילין של ראש תלוים באויר ומחזיקים ביד הרצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתן ואין בזה בזיון עכ"ל. ונראה דלא פליגי דהמ"א שאסר לאחוז ברצועות ויהיו התפילין תלויין אפ' באקראי בעלמא הוא שלא בשעת הנחה אבל אם הוא בשעת הנחה מודה להט"ז דליכ' בזה בזיון. וכ"כ מחה"ש אות א', וכ"מ מדברי הפרמ"ג במש"ז אות א'. ר"ז אות א'. שמן המאור אות א'. אמנם הרב מטה יהודה אות ב' כתב דלפי דעתו ראוי לתפוס הקציצה ולהיות הרצועות תלוין כיון שאפשר בהכי. וכתב שכן ראה מן המדקדקים שנזהרים בזה. וכתב שכן משמע מדברי המ"א דאסר לתלות התפילין אפילו באקראי וקאי אפילו אשעת הלבישה אלא דוקא ברצועות תלויות מותר כיון דהוי צורך ההנחה יעו"ש. וכ"כ החס"ל אות א' דאפילו בשעת הנחה יש להחמיר שלא לאחוז בקשר והבית יהיה תלוי עד שמניחו בראשו אלא יקח בידו הקשר עם הבית דבוקים ויניח הבית במקומו ואח"כ הקשר במקומו עכ"ל, וכ"כ שתילי זיתים אות א' דאפילו בשעת הנחה יש להחמיר כיון שאפשר לאחוז בידו והט"ז מיירי בדא"א עכ"ד. ע"כ לכתחלה יש ליזהר ולעשות כמ"ש המט"י והחס"ל והשת"ז, ואם א"א לו לעשות זה בנקל יש לסמוך אט"ז דמתיר לצורך הנחה, והב"ד סו"ב אות א' ומאמ"ר אות א' ומשמע דס"ל כוותיה ובפרט למ"ש הפרמ"ג ומחה"ש ור"ז ושמן המאור דגם המ"א יודה להט"ז ומתיר בשעת הנחה, וכ"כ יפה ללב ז"ל אות א' דאם א"א לו בנקל יש לסמוך על המתירים יעו"ש:

(ב) שם אבל מותר לתלותן בכיסן. וס"ת אסור לתלות אפילו בכיס. גמרא ברכות דף כ"ד סוף ע"א וחדושי הרשב"א. מ"א סק"א, סו"ב אות א'. א"ר אות א', פרמ"ג א"א אות א'. ער"ה אות א'. ר"ז אות ב'. פתה"ד אות א'. שתילי זיתים אות ב'. ואפילו אם הס"ת עומדת בארון הקודש ותולה האה"ק אסור. ח"א כלל ל"א אות מ"ג. וכתב דאפילו כשהאה"ק מחובר ביתידות לכותל אסור יעו"ש. ובנשמת אדם אות ה' והב"ד פתחי עולה אות א'. וכתב שם פתחי עולם בשם מ"ב דספרי תלמוד וכדומה דומה לתפילין:

(ג) מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלות בפתח בית הכנסת. כנה"ג בהגה"ט בשם מהרי"ט חיב חא"ח סי' ג', מ"א סק"א. סו"ב אות א', א"ר אות א'. שתילי זיתים אות ב'. אך מטעם אחר יש לאסור משום דאין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה למ"ש ביו"ד סי' רפ"ג סעי' ב'. ואפילו להרי"ף דמיקל היינו משום עת לעשות לה' הפרו תורתך כי א"א לכל אחד לכתוב כל התורה משא"ך בפסוקים הנ"ל, וכן הט"ז ביו"ד סי' רפ"ג סק"א קורא תגר על הכותבים פסוקים על הכותב לסי' טוב יעו"ש. אבל מ"מ נ"מ לתשו' מהרי"ט הנ"ל אם אינו כותב רק ג' תיבות בשיטה אחת דשרי משום איסור אין כותבים מגילה וכו' כדאיתא ביו"ד שם סעי' ג'. וכ"כ מחה"ש סק"א והב"ד פתחי עולם אות א'. וכתב עוד מחה"ש שם דאם כותב על כותל בהכ"נ דברים הכתובים בסידורי תפלה כגון י"ג מידות של רחמים או פסוק ויהי בנסוע הארון וכו' לית לן בה דכמו שהותר לכתבן בסידורי תפלה משום עת לעשות דסמכי על דעת הרי"ף ה"ה דשרי לכותבן על הכותל דמאי שנא כותל ומ"ש סידור תפלה אידי ואידי מגילה הן, וכן המנהג עכ"ל. ועיין מ"ש בזה בית הלל על יו"ד שם ופת"ת אות ב' יעו"ש:

(ד) סידורים הקבועים בלוחות שבהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם ולא דמי לתפילין דמותר לתלותן בכיסן דהתם הכיס כלי בפ"ע משא"כ כאן שהלוחות מחוברות לסידור והוי כסידור עצמו. מ"א שם סו"ב שם, א"ר שם, יד אהרן בהגה"ט, ר"ז אות ב', שתילי זיתים שם:

(ה) כתב הכנה"ג בהגה"ט נוהגים להתענות מי שנופלין לו תפילין ובס' משפטי שמואל סי' י"ב תמצא סמך למנהג עכ"ל. והב"ד מ"א בסי' מ"ד סק"ה. יד אהרן בהגה"ט, מחב"ר אות א'. ר"ז סי' מ"ד אות ב'. שתילי זיתים שם אות ה'. וכן מי שנופל ס"ת מידו כתב שם במשפטי שמואל דיתענה, והביאו הכנה"ג ביו"ד סי' רפ"ב וברכ"י שם בשיו"ב אות א', מ"א באות הנז"ל, וכתב שם המ"א וז"ל ונ"ל דמיירי בלא נרתקן אבל בס"ת אפילו בנרתיקן עכ"ל ור"ל דהא דצריך להתענות בנפלו לו תפילין דוקא אם נפלו בלא נרתיקן אבל אם נפלו התפילין בנרתיקן א"צ להתענות ובס"ת אפי' פלו בנרתיקן צריך להתענות. וכ"כ ר"ז שם ושתילי זיתים שם ושכנה"ג בהגה"ט בסי' תקס"ו אות ג' כתב בשם מהר"י ברונא מכ"י וז"ל רבותי החמירו להצריך תענית אפי' אם נפלו לארץ עם הכיס שלהם וכה"ג אני מיקל ליתן פרוטה לצדקה עד שנפלה קציצה לארץ אפי' אם הרצועות בידו אבל ברצועות ליכא קפידא עכ"ל. וכ"כ א"ר בזה הסי' אות ה' בשם הנז' דאם נפלו בנרתיקן יתן פרוטה לצדקה וברצועות אין קפידא אם נפלו לארץ יעו"ש. וכ"כ באה"ט בסי' תקע"א סק"א בשם הנ"ז. מחב"ר בזה הסי' אות ב'. מחה"ש בסי' מ"ד סק"ה, חס"ל אות ה'. יפה ללב בסי' מ"ד אות ב'. בן איש חי ז"ל פ' חיי שרה אות י"ח, ועיין להחיד"א בס' חיים שאל ח"א סי' י"ב שכתב דאף מי שנפל מידו התפילין עצמן אם הוא תש כח וקשה עליו התענית וכ"ש אם הוא צורבא מרבנן וממעט בת"ת יתן צדקה לכפר עון נפילת התפילין וגדולה צדקה לכפר אפי' למזיד כמשז"ל וק"ו לשוגג או אנוס יעו"ש וכ"כ החס"ל שם. יפה ללב שם. בן א"ח שם, וכ"כ הרח"פ בכף החיים סי' יו"ד אות ל"ח בשם אורחות יושר פרק ט"ו, מיהו אם נפל ס"ת מידו אין להקל ח"ו וצריך שיתענה. חיים שאל שם. והב"ד רב פעלים ז"ל ח"א סי' ל"ג:

(ו) המתענה מפני שנפלו לו התפילין מתענה באותו יום אעפ"י שלא קבלו מאתמול כמו בתענית חלום ומתפלל ענינו כמו בתענית חלום. שכנה"ג שם אות ז' בשם הנז'. א"ר אות ה'. באה"ט שם. חס"ל שם. בן א"ח שם. והרח"פ בס' כף החיים סי' יו"ד אות ל"ח כתב דיתענה למחרתו ויקבל התענית מבערב מיהו אם נפלו לו תפילין בשבת אל יתענה בשבת אלא ימתין עד מו"ש. שכנה"ג שם בשם הנז' אות ה' א"ר שם. באה"ט שם:

(ז) מי שנפלו לו תפילין דצריך להתענות או אם הם בתוך הכיס דצריך ליתן פרוטה לצדקה לא כמו שאומרים העולם עד שיפלו למעלה מעשרה טפחים דזהו משום ביזוי תפילין ובכל גוונא יש בזוי אפי' אם נפלו פחות מי"ט. וכ"כ בן א"ח ז"ל פ' חיי שרה או י"ח. מיהו נ"ל דאם נפלו פחות מגובה שלשה טפחים דא"צ להתענות כיון דאמרינן במסכת שבת דף צ"ז ע"א ובכמה דוכתי כל פחות משלשה כלבוד דמי, וכן אמרו במסכת שבת דף ה' ע"א כגון ששלשל ידו למטה משלשה ופי' רש"י ז"ל דהויא כקרקע וכ"כ התו' בכתובות דף ל"א ע"ב ד"ה רב אשי וכו' דלמטה מג' כלבוד דמי, וכמונחת אארעא דמיא יעו"ש וכן הוא בכ"מ יעו"ש, וא"כ כיון שכל שהוא פחות משלשה כמונחת על ארעא דמיא ליכא ביזוי תפילין אם נפלו פחות מגובה שלשה טפחים, ומ"מ יש ליתן פרוטה לצדקה כמו באם נפלו בתוך הכיס:

(ח) הרואה שנפלו תפילין אין חייב להתענות, חיים שאל ח"א סי' י"ב ובספרו מחב"ר אות ג', וכתב שכן מוכח מדברי הרב משפטי שמואל סי' י"ב ומהר"י מברונא שלא כתבו אלא מי שנופלין התפילין מתענה וזה מנהג הקדום יעו"ש. והב"ד שע"ת אות א', ופתה"ד אות ב' ודלא כמ"ש שדה הארץ ח"ג סי' ל"א דאפי' הרואה צריך להתענות והביאו זכ"ל ח"א אות ח' ופתה"ד שם. ועיין ברכ"י ביו"ד סי' רפ"ב בשיו"ב אות ד' שכתב דאפי' הרואה ס"ת בנפל אין חייב להתענות מן הדין יעו"ש, וכן כתב בספרו חיים שאל שם לדוד אמת סי' ג' אות י"א יעו"ש:




▲ חזור לראש