שולחן ערוך אורח חיים מ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · מ · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אסור לתלות תפילין בין בבתים בין ברצועות אבל מותר לתלותן בכיסן:

מפרשים

מגן אברהם

(א) אסור לתלות:    אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה אבל אם התפילין תלויות אסור כנ"ל: אסור לתלות ס"ת אפי' בכיס [גמ' חידושי רשב"א] ונ"ל דסדורי' הקבועי' בלוחות שבהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם ול"ד לתפילין דמותר לתלותן בכיסם דהתם הכיס כלי בפ"ע משא"כ כאן שהלוחו' מחוברת לסידור והוי כסידור עצמו וכתב רי"ט מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלות בפתח ב"הכ (כ"ה):

באר היטב

(א) תפילין:    אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה אבל אם התפילין תלויות אסור מ"א וט"ז כתב דאין בכלל זה מה שהתפילין של ראש תלוים באויר ומחזיקים ביד ברצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתם ואין בזיון ע"ש.

(ב) בכיסן:    אבל ס"ת אסור לתלות אפי' בכיס חידושי הרשב"א. הסידורים שקבועים בהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם. מ"א. ומותר לכתוב פסוקים בנייר לתלותן בבה"כ כנה"ג בשם מהרי"ט. נוהגים להתענות מי שנופלים לו תפילין וה"ה כשנפל ס"ת ובתשו' משפטי שמואל סי' י"ב תמצא סמך למנהג וכ' המ"א בסי' מ"ד ס"ק ה' נ"ל דמיירי בלא נרתיקן אבל בס"ת אפי' בנרתיקן ע"ש. ועיין כנה"ג וספר שמות בארץ בקונטרס כפות תמרים דף י"ג.


משנה ברורה

(א) אסור לתלות — על היתד מפני שהוא דרך בזיון:

(ב) בין בבתים — שהבתים תלויות למטה ובין שהרצועות תלויות למטה. ומ"מ באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות למטה אין להקפיד אבל אם התפילין תלויין אסור בכל גווני ואין בכלל זה מה שהתש"ר תלוי באויר ומחזיקן ביד ברצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתן. ויש מניחין הש"ר על הדף וכדומה בשעה שלובשין:

(ג) בכיסן — וס"ת אסור לתלותה בכל גווני אפילו כשהיא באה"ק ותולה האה"ק ועיין בח"א כלל ל"א שכתב דאפילו כשאה"ק מחובר ביתידות לכותל אסור כל שאין תחתיו עומד דבר מה וספרים כגון ספרי תלמוד וכדומה דומה לתפילין. ומ"מ ספרים או סידורי תפלות הקבועים בלוחות שבהם שלשלת של כסף אסור לתלותן בם שהלוחות אין דומות לכיס לפי שהן מחוברות לסידור והרי הן כסידור עצמו. מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלותן בפתח ביהכ"נ. נוהגים העולם להתענות כשנופל תפילין מידו על הארץ בלא נרתיקן וה"ה כשנופל ס"ת אפילו בנרתיקן. ועיין בא"ר שכתב דאפילו תפילין בנרתיקן יתן פרוטה לצדקה:

ביאור הלכה

כף החיים

(א) סעיף א: אסור לתלות תפילין וכו' — אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה. אבל אם התפילין תלויות אסור. מגן אברהם ס"ק א. ורוצה לומר דדווקא אם אוחז הבתים בידו והרצועות תלויות באקראי בעלמא שרי, אבל אם אוחז הרצועות בידו והבתים תלויות, אפילו באקראי בעלמא אסור. מיהו הט"ז ס"ק א כתב דאין בכלל זה מה שהתפילין של ראש תלוים באוויר ומחזיקים ביד הרצועות ומשימם על הראש, כי זהו צורך הנחתן ואין בזה בזיון, עכ"ל. ונראה דלא פליגי, דהמגן אברהם שאסר לאחוז ברצועות ויהיו התפילין תלויין אפילו באקראי בעלמא הוא שלא בשעת הנחה, אבל אם הוא בשעת הנחה מודה להט"ז דליכא בזה בזיון. וכן כתב מחצית השקל אות א', וכן משמע מדברי הפרי מגדים במשבצות זהב אות א'. ר' זלמן אות א'. שמן המאור אות א'. אמנם הרב מטה יהודה אות ב' כתב דלפי דעתו ראוי לתפוס הקציצה ולהיות הרצועות תלויין כיון שאפשר בהכי. וכתב שכן ראה מן המדקדקים שנזהרים בזה. וכתב שכן משמע מדברי המגן אברהם דאסר לתלות התפילין אפילו באקראי, וקאי אפילו אשעת הלבישה, אלא דווקא ברצועות תלויות מותר כיון דהוי צורך ההנחה יעו"ש. וכן כתב החס"ל אות א', דאפילו בשעת הנחה יש להחמיר שלא לאחוז בקשר והבית יהיה תלוי עד שמניחו בראשו, אלא יקח בידו הקשר עם הבית דבוקים ויניח הבית במקומו ואחר כך הקשר במקומו, עכ"ל, וכן כתב שתילי זיתים אות א' דאפילו בשעת הנחה יש להחמיר כיון שאפשר לאחוז בידו, והט"ז מיירי בדאי אפשר, עד כאן דבריו. על כן לכתחילה יש ליזהר ולעשות כמו שכתבו המטה יהודה והחס"ל והשתילי זיתים, ואם אי אפשר לו לעשות זה בנקל יש לסמוך אט"ז דמתיר לצורך הנחה, והביאו דבריו סולת בלולה אות א' ומאמר מרדכי אות א' ומשמע דסבירא להו כוותיה, ובפרט למה שכתבו הפרי מגדים ומחצית השקל ור' זלמן ושמן המאור דגם המגן אברהם יודה להט"ז ומתיר בשעת הנחה, וכן כתב יפה ללב ז"ל אות א' דאם אי אפשר לו בנקל יש לסמוך על המתירים, יעו"ש:

(ב) שם: אבל מותר לתלותן בכיסן — וספר תורה אסור לתלות אפילו בכיס. גמרא ברכות דף כ"ד סוף ע"א וחידושי הרשב"א. מגן אברהם ס"ק א. סולת בלולה אות א'. אליהו רבה אות א'. פרי מגדים אשל אברהם אות א'. ערוך השולחן אות א'. ר' זלמן אות ב'. פתח הדביר אות א'. שתילי זיתים אות ב'. ואפילו אם הספר תורה עומדת בארון הקודש ותולה הארון הקדש אסור. חיי אדם כלל ל"א אות מ"ג. וכתב דאפילו כשהארון הקדש מחובר ביתידות לכותל אסור, יעו"ש ובנשמת אדם אות ה', והביא דבריו פתחי עולם אות א'. וכתב שם פתחי עולם בשם מ"ב דספרי תלמוד וכדומה דומה לתפילין:

(ג) מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלות בפתח בית הכנסת. כנסת הגדולה בהגהת טור בשם מהרי"ט ח"ב חלק אורח חיים סימן ג'. מגן אברהם ס"ק א. סולת בלולה אות א'. אליהו רבה אות א'. שתילי זיתים אות ב'. אך מטעם אחר יש לאסור, משום דאין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, כמו שכתוב ביורה דעה סימן רפ"ג סעיף ב'. ואפילו להרי"ף דמיקל, היינו משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, כי אי אפשר לכל אחד לכתוב כל התורה, מה שאין כן בפסוקים הנ"ל. וכן הט"ז ביורה דעה סימן רפ"ג ס"ק א קורא תגר על הכותבים פסוקים על הכותל לסימן טוב, יעו"ש. אבל מכל מקום נפקא מינה לתשובת מהרי"ט הנ"ל אם אינו כותב רק ג' תיבות בשיטה אחת דשרי משום איסור אין כותבים מגילה וכו', כדאיתא ביורה דעה שם סעיף ג'. וכן כתב מחצית השקל ס"ק א', והביא דבריו פתחי עולם אות א'. וכתב עוד מחצית השקל שם, דאם כותב על כותל בית הכנסת דברים הכתובים בסידורי תפילה, כגון י"ג מידות של רחמים או פסוק ויהי בנסוע הארון וכו', לית לן בה, דכמו שהותר לכתבן בסידורי תפלה משום עת לעשות, דסמכי על דעת הרי"ף, הוא הדין דשרי לכותבן על הכותל, דמאי שנא כותל ומאי שנא סידור תפילה, אידי ואידי מגילה הן, וכן המנהג, עכ"ל. ועיין מה שכתב בזה בית הלל על יורה דעה שם ופת"ת אות ב', יעו"ש:

(ד) סידורים הקבועים בלוחות שבהם שלשלת של כסף, אסור לתלות בהם, ולא דמי לתפילין דמותר לתלותן בכיסן, דהתם הכיס כלי בפני עצמו, מה שאין כן כאן שהלוחות מחוברות לסידור והוי כסידור עצמו. מגן אברהם שם, סולת בלולה שם, אליהו רבה שם, יד אהרן בהגהת הטור, ר' זלמן אות ב', שתילי זיתים שם:

(ה) כתב הכסת הגדולה בהגהת הטור: נוהגים להתענות מי שנופלין לו תפילין, ובספר משפטי שמואל סימן י"ב תמצא סמך למנהג, עכ"ל. והביא דבריו מגן אברהם בסימן מ"ד ס"ק ה. יד אהרן בהגהת הטור. מחזיק ברכה אות א'. ר' זלמן סימן מ"ד אות ב'. שתילי זיתים שם אות ה'. וכן מי שנופל ספר תורה מידו כתב שם במשפטי שמואל דיתענה, והביאו הכנסת הגדולה ביורה דעה סימן רפ"ב וברכי יוסף שם בשיורי ברכה אות א'. מגן אברהם באות הנזכר לעיל. וכתב שם המגן אברהם וזה לשונו: ונראה לי דמיירי בלא נרתקן, אבל בספר תורה אפילו בנרתיקן, עכ"ל. ורוצה לומר, דהא דצריך להתענות בנפלו לו תפילין, דווקא אם נפלו בלא נרתיקן, אבל אם נפלו התפילין בנרתיקן אין צריך להתענות; ובספר תורה אפילו נפלו בנרתיקן צריך להתענות. וכן כתבו ר' זלמן שם ושתילי זיתים שם. ושיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור בסימן תקס"ו אות ג' כתב בשם מהר"י ברונא מכ"י וזה לשונו: רבותי החמירו להצריך תענית אפילו אם נפלו לארץ עם הכיס שלהם, וכהאי גוונא אני מיקל ליתן פרוטה לצדקה, עד שנפלה קציצה לארץ אפילו אם הרצועות בידו, אבל ברצועות ליכא קפידא, עכ"ל. וכן כתב אליהו רבה בזה הסימן אות ה' בשם הנזכר, דאם נפלו בנרתיקן יתן פרוטה לצדקה, וברצועות אין קפידא אם נפלו לארץ, יעו"ש. וכן כתב באר היטב בסימן תקע"א ס"ק א בשם הנזכר. מחזיק ברכה בזה הסימן אות ב'. מחצית השקל בסימן מ"ד ס"ק ה'. חס"ל אות ה'. יפה ללב בסימן מ"ד אות ב'. בן איש חי ז"ל פרשת חיי שרה אות י"ח. ועיין להחיד"א בספר חיים שאל חלק א' סימן י"ב שכתב, דאף מי שנפל מידו התפילין עצמן, אם הוא תש כח וקשה עליו התענית, וכל שכן אם הוא צורבא מרבנן וממעט בתלמוד תורה, יתן צדקה לכפר עון נפילת התפילין, וגדולה צדקה לכפר אפילו למזיד כמו שאמרו ז"ל וקל וחומר לשוגג או אנוס, יעו"ש. וכן כתב החס"ל שם. יפה ללב שם. בן איש חי שם. וכן כתב הרב חיים פלאג'י בכף החיים סימן יו"ד אות ל"ח בשם אורחות יושר פרק ט"ו. מיהו אם נפל ספר תורה מידו אין להקל חס ושלום וצריך שיתענה. חיים שאל שם, והביא דבריו רב פעלים ז"ל חלק א' סימן ל"ג:

(ו) המתענה מפני שנפלו לו התפילין, מתענה באותו יום, אף על פי שלא קיבלו מאתמול, כמו בתענית חלום, ומתפלל "עננו" כמו בתענית חלום. שיורי כנסת הגדולה שם אות ז' בשם הנזכר. אליהו רבה אות ה'. באר היטב שם. חס"ל שם. בן איש חי שם. והרב חיים פלאג'י בספרו כף החיים סימן יו"ד אות ל"ח כתב דיתענה למחרתו, ויקבל התענית מבערב. מיהו אם נפלו לו תפילין בשבת אל יתענה בשבת אלא ימתין עד מוצאי שבת. שירוי כנסת הגדולה שם בשם הנזכר אות ה'. אליהו רבה שם. באר היטב שם:

(ז) מי שנפלו לו תפילין דצריך להתענות, או אם הם בתוך הכיס דצריך ליתן פרוטה לצדקה, לא כמו שאומרים העולם עד שיפלו למעלה מעשרה טפחים, דזהו משום ביזוי תפילין ובכל גוונא יש בזוי אפילו אם נפלו פחות מי' טפחים. וכן כתב בן איש חי ז"ל פרשת חיי שרה אות י"ח. מיהו נראה לי דאם נפלו פחות מגובה שלשה טפחים דאין צריך להתענות, כיון דאמרינן במסכת שבת דף צ"ז ע"א ובכמה דוכתי: כל פחות משלשה כלבוד דמי, וכן אמרו במסכת שבת דף ה' ע"א: כגון ששילשל ידו למטה משלשה, ופירש רש"י ז"ל דהויא כקרקע. וכן כתבו התוס' בכתובות דף ל"א ע"ב ד"ה רב אשי וכו' דלמטה מג' כלבוד דמי וכמונחת אארעא דמיא, יעו"ש, וכן הוא בכמה מקומות יעו"ש. ואם כן, כיון שכל שהוא פחות משלשה כמונחת על ארעא דמיא – ליכא ביזוי תפילין אם נפלו פחות מגובה שלשה טפחים. ומכל מקום יש ליתן פרוטה לצדקה כמו באם נפלו בתוך הכיס:

(ח) הרואה שנפלו תפילין אין חייב להתענות. חיים שאל חלק א' סימן י"ב ובספרו מחזיק ברכה אות ג'. וכתב שכן מוכח מדברי הרב משפטי שמואל סימן י"ב ומהר"י מברונא, שלא כתבו אלא: מי שנופלין התפילין מתענה, וזה מנהג הקדום יעו"ש. והביאו דבריו שערי תשובה אות א', ופתח הדביר אות ב'. ודלא כמו שכתב שדה הארץ חלק ג' סימן ל"א דאפילו הרואה צריך להתענות, והביאו זכ"ל חלק א' אות ח' ופתח הדביר שם. ועיין ברכי יוסף ביורה דעה סימן רפ"ב בשיורי ברכה אות ד', שכתב דאפילו הרואה ספר תורה שנפל אין חייב להתענות מן הדין, יעו"ש, וכן כתב בספרו חיים שאל שם. לדוד אמת סימן ג' אות י"א, יעו"ש:




▲ חזור לראש