שולחן ערוך אורח חיים מה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · מה · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אסור לכנוס בבית הקברות או בתוך ארבע אמות של מת ותפילין בראשו משום לועג לרש ואם הם מכוסים מותר:

מפרשים

מגן אברהם

(א) בבית הקברות:    ואפי' תוך של ביה"ק אסור וכ"ה ביורה דעה סי' רפ"ב ס"ד ושס"ז ס"ג ושע"ו ס"ד ולזה נתכוון הב"י בסי' כ"ג וכ"ה כוונת הגמרא כנ"ל:

באר היטב

(א) מת:    משמע דבבה"ק אסור אפי' חוץ לד"א מן הקבר ובריש פרק מי שמתו אמרינן תוך ד' אמות אסור חוץ לד' אמות שרי לקרות ק"ש וכ' הט"ז דהטור ס"ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד"א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה"ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד"א של קבר ולאו אדעתיה אבל מ"מ אם אירע שהלך לבה"ק והוא חוץ לד"א מקבר ודאי חייב לקרות ע"ש. וכ"כ הב"ח וע"ת דהאיסור הוא דוקא בתוך ד"א של קבר ע"ש ועי' ט"ז בסימן ע"א ס"ק ה' ודברי המ"א בכאן צל"ע עי' סי' ע"ח ס"ק ד' במ"א וביורה דעה סימן רפ"ב ס"ד וסימן שס"ו ס"ג ודו"ק. אפי' קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ"ה אסור להניח תפילין ולקרות ק"ש אצלו. מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י"ב ע"ד עי' עט"ז שכתב כל החדר שהמת מונח בו חשיב כד' אמות ע"ש.

(ב) מותר:    נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים ט"ז.


משנה ברורה

(א) בבית הקברות - ואפילו תוך ד"א של מקום התחלת הקברים ג"כ אסור אי ליכא מחיצה מפסקת ביניהם והא דלא עירב ביחד ויאמר אסור לילך תוך ד"א של קבר או של מת דעת המ"א דבא לרמז דממקום בה"ק ולפנים אסור אפי' רחוק ד"א מן הקבר ויש מקילין בזה ועיין בבה"ל דבאמצע בה"ק שיש קברים סביב נראה דיש להחמיר אפילו רחוק ד"א מן הקבר משא"כ בסוף בה"ק דאין שם קברים רק דהוקצה הקרקע לקברים אין להחמיר מדינא ברחוק ד"א מן הקבר ואעפ"כ נכון שלא יכנוס כלל בתפילין שבראשו כל שהוא לפנים ממחיצת בה"ק שמא יתקרב בתוך ד"א של איזה קבר בלי דעת:

(ב) בתוך ד"א וכו' - וכתב העט"ז דכל אותו חדר שהמת מונח בו חשוב כד"א של מת ומגן גיבורים חולק עליו וכתב דאינו תופס רק ד"א עי"ש ואפילו קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ"ה אין לכנוס שם בתפילין בראשו משום לועג לרש:

(ג) מותר - וצריך שגם הרצועות תהיינה מכוסות לפיכך אע"פ שמותר לכנוס בתש"י לבדה הואיל והוא מכוסה צריך ליזהר ברצועה שעל אצבעו שתהיה ג"כ מכוסה [ט"ז]:

ביאור הלכה

(*) אסור לכנוס לבה"ק וכו':    עיין בפמ"ג שכתב דג' מחלוקת בדבר הב"ח סובר דבקברות נמי תוך ד"א לקבר הוא דאסור הא חוץ לד"א של קבר אע"פ שעומד באמצע בה"ק שרי כל שאין סביבו קבר תוך ד"א וט"ז פירש מדינא אין איסור כ"א תוך ד"א לקבר והטור החמיר משום גדר חוץ לד"א של קבר כל שעומד בבה"ק [היינו מקום שהוקצה לקברות אבל חוץ לבה"ק אין להחמיר כלל לדידיה וכמו שפירש בא"א דאין עושין גדר לגדר] והמ"א פירש דתוך ד"א של בה"ק נמי אסור ולדבריו קשה לערבינהו וליתנינהו אסור לכנוס לתוך ד"א של בה"ק או של מת עכ"ל אבל במחצית השקל בסימן ע"א פירש דהמ"א סובר ג"כ בזה כהט"ז דאינו אסור ממקום שהותחל הבה"ק [היינו הקרקע שהוקצה לקברות] ולחוצה אפילו אמה אחת אפילו אי ליכא מחיצה מפסקת בנתיים רק דבזה פליג עם הט"ז וסובר דממקום בה"ק ולפנים כגון שיש מחיצה סביב בה"ק או אפילו ליכא מחיצה כלל רק שהוקצה לקברות אסור מדינא אפילו רחוק ד"א מן הקברים [ובזה יוסר קושית הפמ"ג מעל מ"א] ומ"א שכתב בענינינו דאסור אפילו בתוך ד"א של בה"ק היינו אם הקברים מתחילין תיכף ממקום התחלת בה"ק ומה שלא הזכיר בהמחבר האיסור רק בבה"ק היינו דהוא בא לרבות בזה דממקום התחלת הקרקע של בה"ק ולפנים אסור אפילו חוץ לד"א מן הקברים. ודע עוד דהגר"א שסובר בסי' כ"ג בביאורו דתוך ד"א של בה"ק אסור ורמז ג"כ לעיין במ"א בענינינו משמע ג"כ דהוא מפרש בהמ"א כהמחצית השקל הנ"ל ואיירי ג"כ באופן זה דוקא דהא ציין שם זה למקור על הא דכתב המחבר שם דתוך ד"א לקבר אסור ותדע דאין דוחק כלל לפרש כן דהא הט"ז גופא דאין מחמיר כלל חוץ לבה"ק כתב ג"כ ביו"ד בסי' רפ"ב סק"ג דתוך ד"א לבה"ק אסור וע"כ דמיירי באופן דכתב המחה"ש הנ"ל. היוצא מזה דמקרקע שהוקצה לקברות ולחוצה בודאי אין אסור כלל אפילו אמה אחת כל שיש ד"א מן הקבר אמנם אפילו במה דהחמיר המ"א בבה"ק עצמה מדינא חוץ לד"א של קבר ג"כ יש לעיין בזה דהב"ח והע"ת בחדא שיטתא קיימי להקל וגם הט"ז סובר כוותייהו מעיקרא דדינא גם הפמ"ג הקשה עליו דלדבריו שקרקע שהוקצה לקברות אסור אפילו רחוק הרבה מקברים א"כ איך נהגו לומר קדיש בבה"ק עיין יו"ד סי' שע"ו וכן כתב בספר נהר שלום דחומרא יתירא היא להחמיר חוץ לד"א דא"כ נצטרך להחמיר כל הקרקע שהוקצה לקברות ואפילו רחוק כמה אך ממקום הקברות ולפנים אפילו אי איתרמי שיש יותר מד"א רחוק מן הקבר כתב הנה"ש שם דיש מקום להחמיר בזה:.

כף החיים

(א) סעיף א: אסור ליכנס בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מת וכו' — משמע דבבית הקברות אסור אפילו חוץ לארבע אמות מן הקבר, דאם לא כן – ליערבינהו ולימא: אסור לילך תוך ד' אמות של קבר או של מת. ט"ז ס"ק א. וכן כתב המגן אברהם ס"ק א דאפילו תוך ד' אמות של בית הקברות אסור, וכתב שכן הוא ביורה דעה סימן רפ"ב סעיף ד' ושס"ז סעיף ג' ושע"ו סעיף ד', ולזה נתכוון הבית יוסף בסימן כ"ג, וכן הוא כוונת הגמרא, עכ"ל יעו"ש, ועיין במחצית השקל. מיהו הב"ח הקשה, דבגמרא משמע דאינו אסור אלא תוך ד' אמות של מת, אבל חוץ לד' אמות מותר, וכן כתב בית יוסף בסימן כ"ג. ותירץ דבבית הקברות נמי אינו אסור אלא תוך ד' אמות של קבר, יעו"ש, וכן כתב עולת תמיד אות א'. והט"ז שם תירץ, דהטור סבירא ליה דוודאי עיקר האיסור הוא תוך ד' אמות לקבר, אלא משום גדר לא יכנס לבית הקברות ותפילין בראשו, דשמא יתקרב לתוך ד' אמות ולאו אדעתיה, יעו"ש. והמאמר מרדכי אות א' תירץ, מפני שסתם בית הקברות הוא מלא קברות, ומסתמא כשהוא שם הוא קרוב לקבר, על כן סתם מרן לאסור, יעו"ש. נמצא דד' מחלוקות בדבר. דלדעת הב"ח ועולת תמיד, אפילו בבית הקברות אינו אסור אלא בתוך ד' אמות של קבר. ולדעת הט"ז אין ליכנס בבית הקברות בתפילין אינו אלא משום גדר, אבל אינו אסור מדינא. ולדעת המאמר מרדכי אסור ליכנס משום דמלא קברות. ולדעת המגן אברהם, אפילו תוך ד' אמות של בית הקברות אסור ליכנס. וכיון שכן, יש להחמיר ואין ליכנס לבית הקברות ותפילין בראשו אפילו חוץ ד' אמות לקבר. וכן כתב ר' זלמן אות א' וזה לשונו: ובית הקברות שהוא מוקף מחיצה, יש להחמיר שלא ליכנס בתוכו כלל בתפילין שבראשו, אפילו רחוק הרבה מן הקברות, שמא יתקרב בתוך ד' אמות של איזה קבר בלי דעת. אבל חוץ למחיצה מותר אפילו בסמוך לה, אף על פי שהוא תוך ד' אמות לקברות, מפני שהמחיצה מפסקת ואינו נראה כלועג לרש, עכ"ל. ועיין ביורה דעה סימן שס"ז סעיף ו'. וקרקע שהוקצה לבית הקברות, כגון שעשה מחיצה סביביו וכהאי גוונא, ויש בתוכה קברים, אסור כל ד' אמות מהקרקע שהוקצה ואפילו רחוק הרבה מהקברים. לבושי שרד. פתחי עולם אות א'. ועיין עוד בדברינו לסימן כ"ג מה שכתבנו בזה בסייעתא דשמיא:

(ב) שם: או בתוך ד' אמות של מת וכו' — הא דאמרינן אסור ליכנס בתוך ד' אמות של מת, לא דווקא שהוא בגבול המת, אלא אפילו המת בא בגבולו צריך לחלצה, אלא שדברו חכמים בהווה. ול"ד דהא דאסור ליכנס בתוך ד' אמות של תפילה, זכר לדבר: עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי, וכך נראה מסתמיות דברי הפוסקים. מצאתי כתוב מכתב יד מהר"א נחום ז"ל. דברי מנחם אות א':

(ג) שם: או בתוך ד' אמות של מת וכו' — יש אומרים, כל אותו חדר שהמת מונח בו חשוב כד' אמות. עטרת זהב. ועיין בדברינו לסימן כ"ג קצת דינים השייכים לעניינים אלו ואין צריך לכפול הדברים, יעו"ש:

(ד) שם: ואם הם מכוסים מותר — וגם הרצועות צריכים להיות מכוסים, דחד טעמא הוא. ומשום הכי אף על פי שבתפילין של יד מותר ליכנס בה, כיון שהיא מכוסה בבגד, מכל מקום צריך ליזהר ברצועות שעל האצבעות שתהיה גם כן מכוסה. ט"ז ס"ק ב. אליהו רבה אות א'. סולת בלולה אות א'. פרי מגדים במשבצות זהב אות ב'. ר' זלמן אות ב'. שתילי זיתים אות ג':