שולחן ערוך אורח חיים לט י

תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכים בדיקה לעולם ואם אינו מניחן אלא לפרקים צריכים בדיקה פעמים בשבוע.

הגה: ואם אין לו מי שיוכל לבדוק ולחזור ולתופרן יניחם כך בלא בדיקה (בית יוסף בשם אורחות חיים):

מפרשים

מגן אברהם

(יד) א"צ בדיקה: מיהו נכון לבודקן דמתקלקלי מזיעה (כ"ה בשם הגהות ב"י):

(טו) לפרקים: דחיישי' שמא נתעפשו ונ"ל ה"ה אם נפלו למים:

תפילין כו'. תוס' הנ"ל דמנחות ובמכילתא כו' ובירושלמי שם מסיק הלל הזקן אלו תפילין כו' וכן העתיק הרמב"ם ספ"ב ופ' כוותיה וכ' הר"ן בפ"ב דמגילה דמ"ש שם והלכתא מזוזה כו' משום דנבדקת פעמים בשבוע משא"כ בתפילין:

ואם כו'. כמ"ש במזוזה ביומא י"א א' ועמ"א:

באר היטב

עריכה

(י) לעולם: מיהו נכון לבודקן דמתקלקלין מזיעה. כנה"ג מ"א.

(יא) בדיקה: דחיישינן שמא נתעפשו וה"ה אם נפלו למים צריך בדיקה. המוצא תפילין מושלכים בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאם דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש. הלק"ט ח"ב סי' קס"ו ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(כו) לעולם — שכל זמן שחיפויין שלם הרי הן בחזקתן מן הדין ואין חוששין שמא נמחקה אות מתוכן או ניקבה. ומ"מ נכון לבדקן מפני שמתקלקלין מפני הזיעה. ואם נקרע חיפוי הבתים או שנשרו במים צריכין בדיקה תיכף שמא נמחק הכתב או נתקלקל. וכל שצריך בדיקה מן הדין ואין לו מי שיבדוק ויתפור אותם מניחם בלא ברכה דלא שייך אוקמיה אחזקה כה"ג וכתב הח"א דה"ה אם מונחים במקום לח והכל לפי הענין:

(כז) לפרקים — דחיישינן שמא נתעפשו לכך יבדקם שני פעמים בשמיטה:

(כח) יניחם כך — ולענין ברכה משמע מח"א דצריך לברך והטעם נראה משום דלא ראינו עליהן ריעותא ברורה משא"כ בנשרו במים או שנתקלקל העור וכנ"ל ולמעשה צ"ע. המוצא תפילין מושלכין בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאן דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}