לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים לט ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

לקחכ ממי שאינו מומחה צריך לבדקןכא לקח ממנו מאה קציצותח בודקיב מהם שלשה קציצות שתים של ראש ואחת של יד או שתים של יד ואחת של ראש אם מצאן כשרים הוחזק זה האיש והרי כולם כשרים ואין השארכב צריך בדיקהט ואם לקחן צבתים צבתים חזקתם מאנשים הרבה הם לקוחים לפיכך בודק מכל צבת ב' של ראש ואחד של יד או ב' של יד ואחד של ראש המוכר תפילין ואמר שהיו של אדם גדולכג נאמןיגכד ואינם צריכין בדיקהכה:

מפרשים

 

(יב) בודק:    ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה (תו'):

(יג) נאמן:    דעד א' נאמן באיסורין כמ"ש ביורה דעה סימן קכ"ז וע"ש סי' קי"ט ס"א דעכ"פ בעי' שיהא מוחזק בכשרות:
 

ס"ט שלשה כו'. דלא כתוספתא הנ"ל:

מכל צבת. מסקנא דגמ' שם וכ"ה בתוספתא הנ"ל להדיא וכן ברביעי:

המוכר כו'. כמ"ש בי"ד סי' קכ"ו ס"ג:
 

(ח) קציצות:    ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה. תוספות. ועיין מ"ש היד אהרן.

(ט) בדיקה:    דעד אחד נאמן באיסורין ועכ"פ בעי שיהא מוחזק בכשרות עיין יורה דעה סימן קי"ט.
 

(כ) לקח — בדיעבד או שאין שם מומחה בעיר:

(כא) לבדקן — בחסירות ויתירות וה"ה בתמונת האותיות אם הם כהלכה וכנ"ל בסי' ל"ו ס"א ואין לחוש שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה:

(כב) ואין השאר — והוא שאומר שכתבן בעצמו או שאומר שלקחן מאדם אחד ותלינן שאותו האדם כתבן הכל בעצמו כיון שהם בצבת א' וכמש"כ הפרישה:

(כג) גדול — נראה דה"ה אם אמר שלקחן ממומחה:

(כד) נאמן — דעד אחד נאמן באיסורין וכתב המ"א דעכ"פ בעינן שמכירין אותו שהוא מוחזק בכשרות עיין יו"ד סימן קי"ט ס"ב בהג"ה. ולפי המבואר שם מוכח דאם ראינוהו שלבשן בעצמו נאמן בכל גווני דלעבור בעצמו בודאי אינו חשוד. וע"ש בש"ך סק"א:

(כה) וא"צ בדיקה — שחזקה על חבר שאינו מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש