שולחן ערוך אורח חיים לט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לקח ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק מהם שלשה קציצות שתים של ראש ואחת של יד או שתים של יד ואחת של ראש אם מצאן כשרים הוחזק זה האיש והרי כולם כשרים ואין השאר צריך בדיקה ואם לקחן צבתים צבתים חזקתם מאנשים הרבה הם לקוחים לפיכך בודק מכל צבת ב' של ראש ואחד של יד או ב' של יד ואחד של ראש המוכר תפילין ואמר שהיו של אדם גדול נאמן ואינם צריכין בדיקה:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

אלא לפרקי'. ברמב"ם כתוב א"צ לבודקם כ"ז שחפויים שלה כו' משמע דאם נקרע החפוי צריך בדיקה וה"ה אם נשרו במים דצריך בדיקה:
 

מגן אברהם

(יב) בודק:    ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה (תו'):

(יג) נאמן:    דעד א' נאמן באיסורין כמ"ש ביורה דעה סימן קכ"ז וע"ש סי' קי"ט ס"א דעכ"פ בעי' שיהא מוחזק בכשרות:
 

ביאור הגר"א

ס"ט שלשה כו'. דלא כתוספתא הנ"ל:

מכל צבת. מסקנא דגמ' שם וכ"ה בתוספתא הנ"ל להדיא וכן ברביעי:

המוכר כו'. כמ"ש בי"ד סי' קכ"ו ס"ג:
 

באר היטב

(ח) קציצות:    ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה. תוספות. ועיין מ"ש היד אהרן.

(ט) בדיקה:    דעד אחד נאמן באיסורין ועכ"פ בעי שיהא מוחזק בכשרות עיין יורה דעה סימן קי"ט.
 

משנה ברורה

(כ) לקח — בדיעבד או שאין שם מומחה בעיר:

(כא) לבדקן — בחסירות ויתירות וה"ה בתמונת האותיות אם הם כהלכה וכנ"ל בסי' ל"ו ס"א ואין לחוש שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה:

(כב) ואין השאר — והוא שאומר שכתבן בעצמו או שאומר שלקחן מאדם אחד ותלינן שאותו האדם כתבן הכל בעצמו כיון שהם בצבת א' וכמש"כ הפרישה:

(כג) גדול — נראה דה"ה אם אמר שלקחן ממומחה:

(כד) נאמן — דעד אחד נאמן באיסורין וכתב המ"א דעכ"פ בעינן שמכירין אותו שהוא מוחזק בכשרות עיין יו"ד סימן קי"ט ס"ב בהג"ה. ולפי המבואר שם מוכח דאם ראינוהו שלבשן בעצמו נאמן בכל גווני דלעבור בעצמו בודאי אינו חשוד. וע"ש בש"ך סק"א:

(כה) וא"צ בדיקה — שחזקה על חבר שאינו מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש