שולחן ערוך אורח חיים כז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · כז · ח · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות ויקשור ונוהגין העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות.

הגה: ואין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזקה על היד (מהרי"ל):

מפרשים

מגן אברהם

(יב) ג' כריכות:    ב' בפרק התחתון וא' בפרק העליון (כוונת ושל"ה) והעולם נהגו בדרכים אחרים ואין להם עיקר בגמ' ובפוסקים:


(יג) שבעה:    ובכוונות כתוב לעשות ז' כריכות וכ"כ של"ה:


(יד) התיתורא:    רק יהא תלוי כעין של ראש (ד"מ מהרי"ל) ומ"מ בשעת הנחה יניח הרצועה עליה שלא תזוז ממקומה עד שיניח ש"ר ואח"כ יסירנה ויכרוך (ע"ה):

באר היטב

(יג) כריכות:    אחד בפרק האמצעי ב' בתחתון. האר"י ז"ל.


(יד) כריכות:    וכ"כ האר"י ז"ל ועי' יד אהרן.


(טו) התיתורא:    רק יהא תלוי כעין של ראש מהרי"ל. ובשכנה"ג חולק על מהרי"ל בזה וכתב ופוק חזי מאי עמא דבר שכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועות ע"ש. וכ"כ עטרת זקנים ממשמעות ש"ע מר"י לוריא וז"ל ישים רצועה של יד על התיתורא של יד מיד אחר הקשירה כדי שלא תזוז ממקומה. דאם זזה ממקומה אז היה בא לידי ספק ברכה. ואח"כ יקשור בקבורת ג' כריכות. ובזרוע ד' כריכות. ואח"כ יניח של ראש ע"ש וע"ל סי' כ"ה ס"ק י"ב.


משנה ברורה

(ל) שלשה כריכות — שנים בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי וי"א דתחלה א' בפרק אמצעי ואח"כ ב' בפרק התחתון. ואותן הכריכות יעשה אחר הנחת השל ראש:


(לא) או שבעה — ואנן נהגינן שבעה [אחרונים] ועיין בשע"ת שמסיק דאין לעשות אלו הז' כריכות רק על הזרוע דלא כקצת שנוהגים לעשות ג' כריכות על הקיבורת וד' על הזרוע:


(לב) ואין לכרוך — שכבר נתקיים וקשרתם ברצועה שעל המעברתא וכמו בתפילין של ראש שתלוי ברצועה שבתוך המעברתא וכיון שאין מצוה כלל בכריכה לכן אין להניחה על התיתורא שיש בה קדושה יותר מן הרצועה. והנוהגים להניח הש"ר קודם שכורכים על הזרוע י"א דיכול לכרוך הרצועה על הקציצה שלא תמוש תש"י ממקומה עד שיניח הש"ר ואח"כ יסירנה ויכרוך השבעה כריכות ומי שבתי ידיו צרות והתפילין נדים ממקומם עי"ז יכול לכרוך סביב התיתורא כדי לחזקם [ארה"ח]:

ביאור הלכה

כף החיים

(לד) סעיף ח: ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות וכו׳ — היינו שיכרוך על אצבע האמצעי הנקרא אמה ג׳ כריכות, וכריכה העליונה תהיה בפרק האמצעי של האצבע הזה, וב׳ כריכות תחתונות בפרק התחתון המחובר אל כף היד, כמו שכתבתי לעיל סימן כ״ה אות ט׳ בשם האר״י ז״ל. ועיין שם עוד אות ס״ח:


(לה) שם: ונוהגים העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות — ובכוונות כתוב שצריך לכרוך ז׳ כריכות על הזרוע בסוד שבע הנערות הראויות לתת לה. והבאתי דבריו לעיל סימן כ״ה אות ס״ז יעו״ש. ואם מצטרפות ב׳ חצאי כריכות דתחילת הכריכות וסופן למניין ז׳, נחלקו רבוותא ז״ל. הרב מוהר״ר אהרן משה ז״ל סבירא ליה דלא מצטרפי ובעינן ז׳ כריכות שלמות. אך הרב שם חדש ז״ל בסוף חלק א׳ דף קכ״ו הביא דבריו וחלק עליו וסבירא ליה דמצטרפי, יעו״ש. והביא דבריו פתח הדביר אות ד׳. אמנם מדברי האר״י ז״ל שנתן בהם טעם בסוד משמע דלא מצטרפי, דבעינן ז׳ כריכות שלימות, וכן פסק הרה״ג החסיד בן איש חי פרשת וירא אות ט״ו:


(לו) שם הגהה: ואין לכרוך הרצועה על התיתורא וכו׳ — והטעם כתוב שם בדרשות מהרי״ל, שצריכין להיות כתפילין של ראש שאינם מהודקין. והביאו שיורי כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף אות ד׳, וכתב עליו וזה לשונו: ולא נהירא, דבתפילין של ראש כתיב "והיו לטוטפות בין עיניך", ובשל יד כתיב "וקשרתם". ואף על פי שהוא ז״ל כתב ד"וקשרתם" תתקיים במה שקושרים הרצועה תוך המעברתא, זאת אינה קשירה אלא תלייה, דומיא דתפילין של ראש. הילכך לית דחש להא דמהרי״ל ז״ל, ואם הלכה רופפת בידך, פוק חזי מאי עמא דבר, שכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועה וכו׳ עכ״ל. וכן כתב מור וקציעה בזה הסימן ובסימן כ״ח ובספרו עמודי שמים דף נ״ט סוף עמוד ב׳. וכן כתב המחזיק ברכה אות ה׳, ובספר אור צדיקים דף י׳ עמוד ג׳ אות ו׳, יפה ללב אות ו׳‏[2] וכן כתבנו אנן לעיל אות י״ג בשם האר״י ז״ל והאחרונים, יעו״ש. ומה שכתב הלבוש טעם להגהה זו, כתב עליו דברי חמודות אות מ״ד דדברים אלו בדה מלבו, משום שלא ידע איה מקומה של הגהת רבו, ואיננו, יעו״ש. ועיין להרב יפה ללב ז״ל שם שדחה דברי הלבוש הנ״ל ממקום אחר, ולא זכר דברי חמודות הנזכר:


(לז) יש ליזהר, כשחולץ התפילין ורוצה לקשור הרצועה עם הבית כדי שלא ישמטו, שלא יכרוך הרצועה על המעברתא ועל הרצועה או על הבית והרצועה, אלא יכרוך על הרצועה היוצאה מן המעברתא בקירוב ועל הרצועה הכרוכה, ובזה יתקשר הבית עם הרצועה. אבל לא יכרוך הרצועה על המעברתא ועל הרצועה ויקשור, מפני שכל אחד יש לה בחינה קדושה בפני עצמה, כמבואר בשער הכוונות בדרושי התפילין דרוש ז׳ וסוף דרוש ד׳. ופרי עץ חיים שער התפילין פרק י״א. וגם לפי הפשט יש פלוגתא אם יש להניח הרצועה על הקציצה, כי לדברי המור וקציעה יש קדושה ברצועה כמו הקציצה ומותר להניח, ולדברי הט״ז ס״ק ט׳ אסור, עיין פרי מגדים במשבצות זהב אות ט׳ ובפתיחתו לסימן ל״ב (והיא סוף סימן ל״ב באשל אברהם), ויפה ללב אות ה׳. על כן יש ליזהר בזה. ומה שאנחנו קושרים היו״ד עם הבית ברצועה, בשעת הנחה שאני, לא כן בחנם, עיין מור וקציעה שם. ועוד עיין במגן אברהם סימן כ״ח ס״ק ד׳ ובדברינו לשם אות יו״ד:




▲ חזור לראש

  1. ^ הדפוס מטושטש ואולי הוא אות ז׳.
  2. ^ הדפוס מטושטש ואולי הוא אות ז׳.