הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן כז

סימן כז

[מג"א סק"ד] ולא נהגו כן וכו'. בנז"ש כ' ליישב המנהג דמפורשים בזבחים שם משמע דהאיבעי' רק על שער שלא במקומו אבל במקומו אין לחוש:

[ס"ו בהג"ה] רק יברך על של יד. נלע"ד דר"ל דסמכינן בזה על דעת הפוסקים דבלא סח אינו מברך על ראש דברכת להניח פוטר של ראש אבל היכא דאין לו רק של ראש ומניחו דבדרך זה צריך לברך:

[מ"א סק"ג] עטרה של בית דוד דאסור. ע' תשב"ץ ח"א סי' ל':

[מג"א סק"ה] כדרך זה לא יברך. היינו כמ"ש סק"ח במניחם על סמרטוטים ולובש בגד אחר ע"ג משום ולא לאחרים לאות ליכא ותליא בפלוגתא דרבוואתא. דלהרא"ש מ"מ חציצה הוי מש"ה לא יברך. ולענ"ד הא מ"מ יברך על הראש שתים כדין אין לו רק תפלה של ראש. א"כ אמאי לא יברך על ש"י להניח. דהא הברכה קאי גם על הראש. ואולי י"ל דלהרא"ש דחציצה פוסל הוי הנחתה דיד וקשירתה הפסק בין ברכת להניח להנחת תפלין דהראש. ואם אין לו רק תפלה של יד מברך עלה כמש"ל:

[מג"א סקט"ז] מכאן משמע. כך דייק הב"י לקמן ססי' ל"ב ועכשיו נהגו לעשות הקשר בענין שהדלי"ת נראה מב' צדדין ומיהו משמע דאין קפידא בדבר עכ"ל. הובא במג"א לקמן סס"י ל"ב:

[מחבר סי"א] עד הטבור או למעל'. בזוהר וכתביי האר"י איתא דשל ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה. וכ"כ בשימושא רבא וברי"ף ורא"ש והטור. ובטור כ' עוד וי"א של ימין עד המילה ושל שמאל עד הטבור: