לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים כד ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הטוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה וכשמברך:

מפרשים

 

(ה) טוב להסתכל — אורחות חיים בשם רב משה גאון.
 

טוב כו' — כמו שכתוב: "וראיתם" כו', וכמו שכתוב לעיל סעיף א וכמו שכתוב בפסיקתא שם: בעיני, "וראיתם אותו":
 

(ו) כשמברך — שנאמר "וראיתם אותו וזכרתם" ראיה מביאה לידי זכירה, וזכירה מביאה לידי מעשה.
 

(י) סעיף ג׳: טוב להסתכל בציצית וכו׳ — כמו שאמרו ז״ל: "וראיתם אותו", ראייה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשייה. וכיון שהראייה היא תכלית ראשון למצוה זו כדי שיבא לידי תכלית האחרון, שהוא קיום המצוה, טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה. הגהת הלבוש. ר' זלמן אות ד. ויש להסתכל בעת שאומר "וראיתם אותו" וכו׳ ב"לשם יחוד", וכמו שכתבנו לעיל סימן ח׳ אות ל"ג שיאמר בנוסח ה"לשם יחוד" "וראיתם אותו וזכרתם" וכו׳, יעויין שם. ובעת שאומר "וראיתם אותו" בנוסח ה"לשם יחוד" יסתכל בציצית בכל הד' הציציות, שהם כנגד ל״ב נתיבות חכמה. ויסתכל ב׳ פעמים זה אחר זה, עיין לקמן:

(יא) שם: טוב להסתכל בציצית וכו׳ — וזה לשון שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ז': ודע, כי האדם צריך להסתכל בציצית בכל שעה ורגע, כמו שאמר הכתוב: "וראיתם אותו", והוא תועלת גדול לנשמה שלא יזדמן חטא לידו אם יזהר בכך, וגם ישיג תועלת גדול וכו׳. וצריך להסתכל בהם ב׳ פעמים זה אחר זה, עכ״ל. וכן כתב החס״ל אות ג׳:

(יב) שם: בשעת עטיפה כשמברך — וזה לשון שער הכוונות בדרוש הנזכר: כשתברך "להתעטף בציצית", תכוין בראשי תיבות שהם ל״ב חוטי הציציות, והם סוד ל״ב נתיבות חכמה, עכ״ל. וכן כתב החס״ל שם. וכתב שם החס״ל שזה סגולה שלא יכאבו לו שיניו שהם ל״ב:

(יג) שם: בשעת עטיפה כשמברך — וכן יש להסתכל אחר הברכה והעטיפה בעוד שהטלית מונח על כתיפו, כמו שכתבנו לעיל סימן ח׳ סוף אות ז׳:

פירושים נוספים