לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

והיכא דצריך כדי עניבה, ומתוך שהחוטים עבים אינו יכול לענבם, ואלו היו דקים היה בהם כדי עניבה, יבכשר.

הגה: ומשערין בחוטין ובינונים (דברי עצמו):

מפרשים

 

(ו) היכא דצריך. מנחות שם.
 

(ו) בינונים — צריך עיון, למה חלק על בעל העיטור, שאפילו אין בו אלא כדי לכרוך על ח' שערות דיו. ולא מצאתי מהפוסקים הראשונים מי שחלק עליו:

אמרינן בגמרא, היכא שהם עבים כל שכן דכשרים, דמנכרא מצותייהו. ולכאורה יש ללמוד מזה שמצוה לעשות חוטים עבים. ויש לדחות, דדווקא כשנפסקו אז מנכר מצותייהו יותר כשהם עבים; אבל בתחילה יותר נאה לעשות בינונים, שהם נאים יותר, משום "זה אלי ואנוהו":
 

(יב) כשר דהא ארוכין הן בכדי עניבה רק מפני עובי אינו יכול לענוב:
 

(יד) סעיף ב: היכא דצריך כדי עניבה וכו' ואילו היו דקים היה בהם כדי עניבה כשר. הגהה: ומשערין בחוטין בינונים, עד כאן — עיין מגן אברהם ס"ק ו, ועיין מאמר מרדכי אות ג' שכתב, דמבית יוסף משמע דדי לנו לשער ביותר קטנים שנמצא, וכן משמעות לשון השולחן ערוך, יעויין שם. אבל הש"ץ דף כ"ט עמוד ג' כתב דיש לשער בחוטין בינונים, יעויין שם. וכן כתב הזכ"ל חלק ג' אות צ', וכן כתב ר' זלמן אות ה'.

(טו) טוב לעשות החוטין בינונים משום "זה אלי ואנוהו". מגן אברהם שם. שתילי זיתים אות י"ב. פתחי עולם אות יו"ד.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש