שולחן ערוך אורח חיים א ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · א · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ה) טוב מעט תחנונים בכוונה — טור.
'(ג) טוב מעט' כו' - ז"ל רבינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו בתחנוניו כי טוב מעט בכוונ' מהרבות בהם שלא בכוונ'. וקשה ממ"נ אי מיירי תחל' במרב' בכוונ' למה ישוה עם הממעיט ואי בלא כוונה למה אמר אח"כ כי טוב יותר כו' ומתחל' השוה אותם ובגמ' סוף מנחות אמרי' א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ונראה ע"פ דמצינו בפ"ק דשבת דף י' רבא חזיה לרב המנונא דקא מאריך בצלותי' אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והוא סבר זמן תורה לחוד כו' ועד"ז שפיר אמרו א' המרבה בתפל' כרב המנונא דס"ל זמן תורה לחוד כו' ואחד הממעיט בתפל' כרבא שכוונתו לעסוק בתורה וע"כ מסיים שפיר ובלבד שיכוין לבו לשמים כלומר באותו ענין שממעט בתפל' הוא לש"ש ועפ"ז אמר רבינו כי לפעמים הוא ריבוי התפל' סיבה לשלא יוכל לכוון וא"כ טוב לקצר ולכוון ע"כ אמר אחד המרב' ואחד הממעיט מטעם שיהי' לו כוונ' וע"כ סיים ובלבד כו' פי' שהמיעוט שהוא ממעט הוא לסיב' שיכוין לבו לשמים כי טוב יותר למעט בכוונ' ממי שמרבה בלא כוונה וזהו סיבה שממעט שיהי' לו כוונה כנ"ל נכון:
(ו) מעט — ובגמרא אמרינן: אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים; כלומר, אף על פי שהמרבה כוון לבו גם כן, מכל מקום אם הממעיט לא היה ספק בידו לעשות, הוא רצוי להשם יתברך כמו המרבה. וכן משמע מהראייה שמביא מעולת העוף [שמביא] העני שנאמר בו גם כן ריח ניחוח כמו עולת בהמה שמביא העשיר.
(כא) טוב כו'. כמ"ש במנחות ק"י ע"א נאמר בעולת העוף כו' מאי קרא כו' מתוקה שנת העובד אם מעט כו' ברבות הטובה כו':
(ד) פרשת: עיין ט"ז....
(ח) בכוונה — רוצה לומר דמי שיש לו אונס ואינו יכול להאריך וממעט בתחנונים ואומרם בכוונה, נחשב לפני הקדוש ב"ה כמו אותו שיש לו פנאי ומאריך בתחנונים בכוונה. מ"ב וכן כתבו יד אהרן ועטרת זהב ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן מ"ד. ועיין תוספות יום טוב במסכת אבות פרק ב משנה טז. כתוב בספר מקור חיים דהוא הדין בלימוד תורה נמי הדין כן, וכן כתב בסולת בלולה.
(ז) בכוונה — עיין באר היטב. ועיין בשבות יעקב חלק ב' סימן מ"ד. ובברכי יוסף כתב שראוי לקבוע עת ללמוד בספרי מוסר, כי כל הגדול כו'. וקיבלתי כי תבלין היצר הרע הוא תוכחת מוסר מאמרי חז"ל.
(יב) בלא כונה – אבל אם המרבה כיוון גם כן, המרבה טוב יותר. ואם הממעט יש לו אונס ואינו יכול להאריך, או שהוא משער בעצמו שאם יאריך – לא יהיה יוכל לכוין, וממעט בתחנונים ואומרם בכוונה, נחשב לפני ה' יתברך כמו אותו שיש לו פנאי ומאריך בתחנונים בכוונה. ועל זה שנינו: "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין ליבו לשמים".
וכן לענין תלמוד תורה העניין כן, כי הכל תלוי לפני ה' יתברך אם עושה כל אשר בכוחו לעשות.
ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד, יכול למנוע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנדפסות בסידורים, וטוב יותר שילמוד במקומם.
וצריך האדם לקבוע לו עת ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום, אם מעט ואם הרבה, כי הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. ותבלין היצר הרע הוא תוכחת מאמרי חז"ל.
(כט) סעיף ד': טוב מעט תחנונים בכוונה וכו' — וכן בתורה, דשואלין קבעת עתים ואין שואלין כמה תורה למד. וטוב ללמוד ה' פרקים במתון ונעימה יותר מכ' בנחיצה. אליה רבא אות ה' משם מקור חיים. מחזיק ברכה אות ה'. ר' זלמן אות ט.