שולחן ערוך אבן העזר קנט ה

היבם אסור בקרובות זקוקתו, אפילו מתה קודם שיבם או יחלץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. ואפילו ספק אם זקוקה או לא, אזלינן לחומרא (טור). לפיכך, אם קדש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלץ לזקוקה ותפקע הזיקה. ויש אומרים דדוקא בקדשה, אבל אם כנסה, פקעה לה זיקה ומותר לבא עליה קודם שייבם או יחלץ אחיו.

הגה: ויש אומרים דעכשו בזמן הזה דאיכא חרם רבנו גרשם שלא לשאת שתי נשים, אם נפלה לאחד שומרת יבם, אסור לשא אחרת עד שיחלץ ליבמתו (ר"י מינץ). ודוקא שלא היתה משודכת לו כבר, אבל אם היתה משודכת לו כבר, מותר לכנסה (הגהות מרדכי דכתבות):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יא) היבם אסור בקרובו' זקוקתו: דקי"ל יש זיקה אפילו בשני יבמים ומ"ש בהג"ה אפילו ספק היינו המ' כתב בא' שמת הוא ובנו ביום א' וספק איזה מת תחלה ועמד א' וחלץ לאשתו מספק ורצה ליקח אחותה ואסר לו הדבר ושם היה עובדא דכבר חלץ לזקוקתו ובד"מ כתב ע"ז אפש' ה"ה אם לא חלץ נמי הדין כן וע"פ הדברי' האלה כתב כאן הג"ה זו:

(יב) וי"א דווקא וכו': כ"כ התוס' והרא"ש והמ' אלא הנ"י כתב רפ"ב בשם האחרוני' דחולקים ע"ז דלא מהני מעשה דידי' עד שיעשה אחיו מעשה ועיין סוף סימן קע"ה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}