הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן קנט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קנט[עריכה]

סי' קנ"ט ס"א בשוגג. נ"ב ע' תשובת קול אליה סי' ט"ו:

ס"ב עליו ועל יבמה. נ"ב בנ"י דל"ג ריש ע"ב כ' דנשאת בלא עדים כלל הוי זנות גמור ולית לן דרב המנונא עכ"ל וכ"ה בריטב"א משמע לכאורה מזה דנישאת בל"ע כלל מותרת ליבם דהוי כזינתה אמנם לענ"ד י"ל דדברי הנ"י הכי הוא דרב דהוא מרא דשמעתא ע"כ לא מיירי בל"ע כלל. כיון דס"ל דאין קדושין תופסים ביבמה לשוק וא"כ הוי כזנות דעלמא אבל לדידן דצריכא גט י"ל דשם נשואים עלה ועתוס' דצ"ב ע"א נותן לה שני ודו"ק:

ס"ה בקרובות זקוקתו. נ"ב ואפי' בשעות יש"ש רפ"ב דיבמות:

ס"ז ואם מתה ארוסתו. נ"ב בריטב"א כתב דזהו רק בעוד אח חי דלא אדחי מהאי ביתא לגמרי אבל מת אחיו ואח"כ מתה אריסתו כיון דאדחי מהאי ביתא לגמרי אינה חוזרת להתירה וע' חי' רשב"א דכתב דבכ"ע חוזרת להיתירא והיינו דמותרת לישא ליבם. אבל מ"מ אינה זקוקה לו ומותרת בלא חליצה ויבום: