שולחן ערוך אבן העזר קנב י

בא הבעל וערער, אם אמר "ממני נפל ומצאה אותו" -- אינו נאמן, שהרי הודה שכתבו לה, והרי הוא יוצא מתחת ידה. אבל אם אמר הבעל "על תנאי היה ועדיין לא נתקיים התנאי", (או) "פקדון היה", או "מעולם לא כתבתיו", (או) "מזויף הוא" -- יתקיים בחותמיו או בעידי מסירה, כמו שנתבאר בסימן קמ"א וקמ"ב (סעיף י"ג וי"ד):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יג) יתקיים בחותמיו: ואז אין לו מיגו אינו נאמן אבל טענות אבד ונפל ממני אינו נאמן אפילו במקום מיגו ואם שנים מערערי' ואומרי' מזויף סביר' ליה הטור דמהני הקיום וכן כתב הבית יוסף בפשיטו' ועיין סי' קמ"א סעי' נ"ג ועיין דרישה סס"ז ועיין תשו' הרא"ש כלל מ"ה ובטור סס"ז אם העד אומר הבעל לא צוה לו לחתום נאמן ואפי' אם כ"י יוצא ממקום אחר כי שכיח בעון הדור שרבים מתעסקי' בגיטין אף על פי שודעי' בו מעט וסבר כשבעל אומר כתבו דכוונתו שיחתום לפ"ז ממשע אפילו שני עדים אומרי' כן ואין הסופר מסייע להם נאמנת ולא כב"ה שכתב הטעם הואיל והסופר מסייע אף על גב דאין העדי' נאמני' לומר שטעו בשנת המלך כמ"ש בחושן המשפט סי' מ"ג ש"ה דהא שמואל מספק' אם כתבו היינו חתמו והוי טעות שדרך לטעות בו, ומזה נשמע מ"ש בחושן המשפט בהג"ה ש"ע סי' ח' בשם הרא"ש דאין העדי' נאמני' לומר שטעו לא קאי על טעות שדרך לטעות והש"ך שם מאריך בזה ואישתמט' תשובה זו וא"ל כאן הטעם משום הסופר מסייע כי בוודאי אם אין העדי' נאמני' לא מהני מה שהסופר מסייע וב"ח כתב הא דהעד נאמן לומר דבעל לא צוה לחתום משום דלא נעשה רשע אלא כשהוא רשע דחמס ותמוה דבריו דהא איכ' איסור דאוריית' וא"צ רשע דחמס ואפשר כיון דאיכ' ע"מ הוי חתימות רק איסור דרבנן מיהו קשה אפילו אם לא נעשה רשע מ"מ כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד דקי"ל העדי' החתומי' נעשה כמו שנחקרה עדותן בב"ד לכן אין העדי' נאמנים לומר דהיו אנוסי' מחמת נפשות כמ"ש בש"ס ובפוסקי' ובוודאי ל"ד ועיקר הטעם כמ"ש:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

יתקיים בחותמיו בטור כתב בעל העיטור אפי' אם יתקיים בחותמיו אם עדים מערערים עליו פסול הוא עד שיתברר דתרי ותרי כתרי נינהו ואיני יודע מה בירור יש אחרי הקיום כיון דחשיב כתרי ואפי' אם הבי' מאה כתרי דמי אלא ודאי אין אחרי הקיום כלום דבתר ב"ד לא דייקינן עכ"ל והב"י כ' ע"ז והא פשיט' דלענין טענת מזויף הדין עם רבינו הטור אבל דברי העיטור יש לישבם שהם על טענת פקדון ותנאי דבכה"נ קיום אינו מוציאו מידי ספק עד שתביא עדים שנתנו לה לשם גרושין בלא שום תנאי עכ"ל ובלי ספק שדבריו תמוהים חדא דאם קיום לא מהני לטענת פקדון ותנאי למה כתב תחלה שאם ערער הבעל בטענת פקדון ותנאי שיקיים הגט בחותמיו דהא קיום לא מהני ותו דהיאך אמר עד שתביא עדים שנתנו לשם גרושין והא עדים לא מהני בזה דתרי כמאה וכיון ששנים מעידים על פקדון ותנאי מה יועילו אח"כ אם יאמרו אחרים שאין שם פקדון ותנאי ואיפב' מסתבר דבעל העיטו' מיירי בטענ' מזויף דבזה שייך לברורי דהיינו שהמערערים אומרים שהחתימות מזויפות כי יש שנוי בצודות האותיות ומצד קיום הגט אנו אומרים שאין שם זיוף ודבר זה אפשר לברר ע"י העדי' שעל הגט שיעידו חתימו' ידם הם אבל בטענות פקדון ותנאי א"א לברר בזה והוא קושית הטור על העיטור אלא דקשה הא אית' בפ"ק דגיטין דף ט' אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו ופרכינן אלימ' תרי עוררין מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני שפוסלין החתימות ומשנינן ערער דבעל וכ"פ בטור בסי' קמ"א דבערער תרי אם ניסת תצא וצ"ל דשאני התם שנולד הערעור קודם שנתקיים והיאך יקיימו הב"ד כיון שיש כאן עוררין משא"כ כאן דכבר נתקיים קודם שהיה ערער אמרינן לא דייקינן בתר בי דינא וכמ"ש הטור ובתר ב"ד לא דייקינן דמשמע שכבר נתקיים וא"ל א"כ גם בגמ' שם לוקי בהכי דכבר נתקיים דהתם קאי על השליח שמבי' גט והוא אינו מקוים ע"כ אין לו תקנ' שם בקיום ואע"ג דנקט גם כאן לשון יתקיים שהוא על העתיד מ"מ פירושו יברר הקיום שנעשה כבר:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}