שולחן ערוך אבן העזר קמא סח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמא · סח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שליח שהביא גט, אין חוששין שמא בטלו הבעל או שמא מסר מודעא, ונותנו לאשה בחזקת שהוא חי, אפילו הניחו זקן או חולה. ויש אומרים דוקא חולה בידי שמים, אבל הכה ונעשה טרפה, דינו כגוסס (הגהות אלפסי).
אבל אם הניחו גוסס, לא יתננו לה, שרב גוססים למיתה; ואם נתנו לה, הרי זו ספק מגורשת. ויש מי שאומר, דהא דאמרינן בזקן, דוקא בפחות מבן שמונים או מבן מאה ומעלה, אבל מבן שמונים (טור בשם הרמ"ה) עד בן מאה, דינו כגוסס:
מפרשים
(קה) גוסס: עיין סוף סימן קכ"א דוקא גוסס המדבר יכול לגרש ואיירי הכא כשהוא מדבר אבל אם הוא עכשיו אינו מדבר אפי' אם הוא חי עדיין ובעת שמסר הגט ליד השליח היה מדבר יש לחוש שמא עכשיו מטורף דעתו דהא גוסס צריך בדיקה מיהו י"ל כיון בעת שמסר הגט היה מדבר והיה מיושב בדעתו אף על גב אח"כ נעשה אלם ואינו מדבר א"צ בדיקה כיון שהיה גוסס והיה מיושב, וב"ח כתב אם מסר הגט קודם שהיה גוסס יכול השליח למסור הגט בעת שנעשה גוסס ואצ"ל אם יש לחוש שתטרוף דעתו אחר שנעשה גוסס כגון שאינו מדבר ואם נתן הגט אחר שנעשה גוסס ואינו מדבר אז הוא ספק שמא תטרוף דעתו:
(קו) לא יתננו לה: דאין לו להחזיקה בספק גרושה כ"כ המגיד והנה אם היא זקוקה ליבם שפיר טעם זה אבל כשאינה זקוקה ליבם ורוצה ליתן לה גט ותנשא לישראל י"ל דאין שום חשש איסור ועיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' צ"ט:
(קז) או יותר מק': כ"כ הטור בשם הרמ"ה ורש"י פי' בש"ס מבן תשעים ולמעלה הוא בחזקת חי כיון דאפלג ומה דאתמר שם בן מאה לרבותא קאמר אפי' בן מאה הוא בחזקת חי:
בפחות מבן שמונים שאז אינו קרוב למות כ"כ ובן ק' ויותר כיון דאפלוג אפלוג פי' כיון שהאריך ימים כל כך אינו קרוב למות כשאר כל אדם:
(נ) שמים: ובשבו"י נסתפק הראב"ח סי' ע"א שלא ליתן אותו לכתחלה בחזקת שהוא קיים עיין כנה"ג דף קס"ה ע"ב.