שולחן ערוך אבן העזר קמא סב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמא · סב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
במה דברים אמורים שהוא בטל, כשבטלו בפרוש. אבל אם לא בטלו בפרוש, אף על פי שגלה דעתו שחפץ בבטולו, כגון שאמר לו השליח: לא נתתיו לה עדיין, ואמר: ברוך הטוב והמטיב, וכיוצא בזה, אינו בטל. ולא עוד, אלא אפילו היה מחזר לרוץ אחר השליח לבטלו, ולא הספיק להגיע אליו עד שהגיע לידה, אינו בטל.
- הגה: וכן אם אומר לשליח: החזר לי גט זה ואני נותן לך גט אחר, אינו אלא גלוי דעת ואינו בטל (מרדכי ריש התקבל). כתב כתב אחר השליח שלא לתן הגט, הוי בטול, דיכול לבטל על ידי כתיבה (תשובת הר"ן בבית יוסף). השולח גט לאשתו ואמר לשליח: אם תרצה האשה לבא אלי אקיימנה, ואם לא פטר אותה בגט, והלך הבעל מן העיר ההיא, ואחר כך באתה האשה עם השליח לאותה העיר, יכול השליח לתן הגט, דהא לא באתה האשה אל הבעל, כי יצא מן העיר קודם בואה. ואפילו היה הבעל בעיר, אם לא יוכל להתפיס עמה יוכל השליח לתן הגט, דמה שאמר תחלה: אם תבא אלי אקיימנה, אינו אלא דברים בעלמא, ולא הוי אלא גלוי דעת, שאינו כלום (טור בשם תשובת הרא"ש):
מפרשים
(צז) היה מחזר: ה"ה אם עשה שליח לבטל והשליח לא ביטל עד שבא לידה:
(צח) לבא אלי אקיימנה: כתב בט"ז דאיירי בשלח שליח סתם להוליך גט לאשתו ואחר שעשה אותו לשליח אמר לו אם תרצה וכו' אז הוי כגילוי מלתא אבל אם בעת שעשה אותו לשליח אמר לו בעת שתרצה וכו' או תכ"ד אז השליחות נעשה ע"מ כן ואז אם ראובן בעיר ולא יכול להתפייס עמה א"י ליתן לה הגט:
דמה שאמר תחלה אם תבא אלי ואקיימנה כו' כי לא הטיל תנאי במינוי השליחות שתתבטל אם תבא האשה אליו כ"כ בטור בשם הרא"ש ומבואר שם אפי' אם היה העיכוב מצידו שלא היה רוצה להתפייס לא הוה ביטול ונ"ל פשוט דדברי הרא"ש האלו אינם אלא אחר שמינה אותו שליח לגמרי אלא שאחר זה אמר לו אם תכא אלי כו' שכ"כ שם ראובן שמינה שליח להוליך גט לאשתו בכ"מ שימצאנ' ואמר לשליח אם תאבה האשה ללכת אחריך ולבוא אלי ואקיימנה כו' דהטעם בזה כיון שהוא שליח גמור תחלה אלא שנאמר שאח"כ ביטלו בזה אמרי' דלא הוה ביטול אלא גילוי דעת וגילוי דעת בגט לאו כלום היא לבטל המעשה שנעשח כבר אבל אם בשעת מינוי השליחות אמר כן הולך גט זה לאשתי אם תאבה לבוא אלי אקיימנה כולי בזה ודאי מהני לכ"ע הגלוי דעת שלו באיזה אופן נעשה שליח וכל שלא נתקיימו מחשבתו לא הוה שלוחו וראיה ממה דאמרי' לעיל תנהו לה במקום פלוני ונתן במקום אחר לא הוי גט אף ע"ג דאין כאן תנאי אלא גילוי מלתא לחוד באיזה אופן ניחא ליה שיהיה שלוחו וכן צריך להתקיים ותו דלדעת בעל התרומה דלעי' ר"ס זה שאין האשה יכולה לעשות שליח קבלה מיד שליח בעלה משום בזיון דבעל והא התם לא אמר הבעל מידי אלא דאמדינן דעתי' כ"ש היכא דמגל' דעתי' בפירוש כ"ז נ"ל פשוט אלא דרמ"א קיצר בלשונו בזה בהעתקתו שכתב השולח גט לאשתו ואמר לשליח אם תרצה כו' דיש מכשול ח"ו לפרש דבשעת שליחות אמר כן ולא אמר תחלה שיגרשנה בגט זה כמו שהוא בתשובת הרא"ש וזה אינו אלא דוקא אם עשאו תחלה שליח לגמרי אלא שאח"כ אמר לו אם תאבו כו' דאין בזה דין ביטול ונ"ל עוד דהיינו דוקא אם אמר כן אח"כ אחר כדי דבור אבל תוך כ"ד מהני גם בזה גלוי דעת שלא במינוי השליחות דע"כ לא אמרי' לעיל בסי' זה סעיף נ"ט דבהגיע גט לידה אינה יכול לחזור אפילו תכ"ד היינו לענין חזרה ולבטל ביטול גמור דל"מ אפי' תכ"ד כיון שכבר הגט בידה משא"כ לענין מינוי השליחות שיוכל לחזור כ"ז שלא הגיע לידה בביטול גמור כל שהוא תוך כ"ד סגי בגלוי דעתה באיזה אופן הוא משלחו:
(מה) לרוץ: וה"ה אם עשה שליח לבטל והשליח לא ביטל עד שבא לידה.
(מו) אקיימנה: ט"ז כתב דאיירי בשלח שליח סתם להוליך גט לאשתו ואחר שעשה אותו לשליח אמר לו אם תרצה וכו' אז הוי גילוי מלתא. אבל אם בעת שעשה אותו לשליח אמר לו בעת שתרצה וכו' או תוך כדי דיבור אז השליחות נעשה ע"מ כן. ואז אם ראובן בעיר ולא יוכל להתפייס עמה א"י ליתן לה הגט ב"ש.