שולחן ערוך אבן העזר קלה ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קלה · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
נתן לה נייר חלק ואמר לה: הרי זה גיטך, אם לא בדקו הנייר במי נרא לראות אם היה שם דבר כתוב בו, או אם יבדקו ותפלט הכתיבה, הרי זו ספק מגורשת. ואם יבדקוהו ולא תפלט הכתיבה, אין כאן חשש גרושין:
מפרשים
בית שמואל
(ו) אם לא בדקו: משמע דאיירי דלא קראו כלל הכתב בתחילה מ"מ כיון דנייר בעין עדיין אז אם היה כתב כדינו היה כשר אף על גב דלא קראו בתחילה כמ"ש לעיל אלא עכשיו דנייר חלק הוא היא ספק מגורשת ולא כתירוץ שני של תוספת דכתבו דאיירי דהיה ניכר בתחלה אותיות אלא איירי דלא קראו כלל בזה שפיר מ"ש ואם יבדקוהו ולא תפליט אין חשש גירושין כיון דלא קראו בתחלה אבל אם קראו אף על גב עכשיו אין האותיות נפלטי' מ"מ יש לחוש שמא בעת הנתינה היה ניכר האותיות ואם לא בדקו בתחלה ונאבד אז גרע טפי ואין חשש כלל כמ"ש בטור בשם הרמ"ה ולא כהב"י שהבין דהרמ"ה חולק על תוספות ועל דיעה קמייתא שהביא הטור אלא בנאבד גרע טפי כ"כ ב"ח בשם מהרש"ל אף על גב בעלמא אם לא קראו ונאבד קי"ל דהוי ספק גט שאני הכא דראו שהיה הנייר חלק אף על גב אם הנייר עדיין בעין ופולט אותיות חיישינן שמא אותיו' לא נבלעו שפיר בעת הנתינה היינו אם הנייר בעין ופולט האותיות אבל בנאבד לא חיישינן שמא היו האותיות ולא נבלעו שפיר ומשמע מתוספות אם בעת הנתינה עמדו העדים בקרוב וראו הנייר חלק הוא לא הוי גט כלל מיהו י"ל תוספות כתבו את זאת לדעת המקשן דהיה סבר דהיא מגורשת בודאי אבל להמסקנא דאינו אלא חשש י"ל אפי' אם עמדו בקרוב וראו איכא חשש, מיהו קשה כיון שעמדו בקרוב וראו מה חשש הוא ובלבוש כתב שמא לא הקפידה התורה אם נכרת הכתב אלא הקפידה על הכתב אף ע"פ שאינו ניכר ודוחק ולא מצינו סברא זו ואפשר לומר החשש אף על גב דעמדו בקרוב מ"מ שמא היה קצת ניכר האותיות ומלשון הטור והמחבר שכתבו נתן לה נייר חלק משמע אפי' אם ידוע בעדים שהיה חלק ואם הבעל אומר עכשיו נייר בעלמא היה מ"מ כיון הנייר בפנינו בודקי' הנייר ואם אותיות פולטת ה"ז ספק מגורשת ועיין בתוספות והאי נייר איירי שאינו קלף המעובד בעפצין דאל"כ לא הוי כתב כלל דהא החשש הוא שמא כתב ע"ג הקלף במי מילין ואין מי מילין ע"ג מילין רש"י:
ט"ז - טורי זהב
נייר חלק התו' הקשו על מה דס"ד מעיקרא דהוה מגורשת ודאי וא"ת והיכא ס"ד דהוה מגורשת ודאי כיון שנראה שהוא נייר חלק ותירצו לחד תירוצא דמיירי דקראוהו ביה תרי מעיקרא ועיילי' לידיה ואפקיה דלא חיישי' לחילופא והקשה מו"ח ז"ל דאפי' אי בדקיניה ולא פליט ניחוש שמא בשעת נפילה היו נפלטות וקראוהו ושמא לא נבלעו אלא אחר הנתינה ואמאי אין כאן חשש גירושין וצ"ע עכ"ל ולק"מ דהתוס' לא כתבו דמיירי בקראוהו אלא לפי הס"ד מעיקרא דמגורשת ודאי אבל לפי המסקנא דשמואל חיישי' קאמר דהיינו אי פליט לא מיירי כלל משקראוהו תחלה אלא דדברי תו' צ"ע דלפי מה דס"ד מעיקרא דמיירי בקראוהו תחלה מאי פריך בגמרא מברייתא דשטר פסים כו' דלמא שאני הכא דקראוהו תחלה וזה צ"ע:
הרי זה ספק מגורשת הטעם דהשתא הוא דפליט ואפשר דבשע' נתינה היו בלועות ולא היה כ' וכתבו התו' ז"ל ונייר חלק דקאמר שמואל לא בשע' נתינה ראו שהוא נייר חלק דא"כ אפי' היה ודאי כתוב במי מילין אינו גט כיון דבשעת נתינה כבר נבלעו האותיות אלא שעה אחת אחר נתינה כשיעור שהאותיות יכולות להבלע ראו שהיא נייר חלק ועי"ל דבשעת נתינה ראו מרחוק ודומה להם שהוא נייר חלק ושמא אם היו מעייני' היו האותיות ניכרים עכ"ל ודברים אלו ודאי צ"ל אף לפי המסקנא דהוה ספק מגורשת דאם היו רואים בבירור בשעת הנתינה שהיה שם נייר חלק אין שום סברא בעולם דתהוי אפי' ספק מגורשת ונלע"ד דעפ"ז נוכל לומר דאין כאן מחלוקת בין התו' להרשב"א לענין דינא דהב"י כ' דיש מחלוקת לענין אם לא בדק כלל דלהתו' איכא למיחש בזה ולהרשב"א אין חשש בזה ולפי מה שזכרנו שפיר נימא בענין אם אין בירור שהיה אז נייר חלק וכעין שזכרו התו' דאז יש חשש והרשב"א לא מיירי אלא בבירור נייר חלק בשעת הנתינה ודברי הטור כאן צ"ע שכ' אם לא בדקו כו' ה"ז ספק מגורשת ואח"כ כ' הרמ"ה ואם נשרף או נאבד קודם בדיקה אין חוששין כלל ושריא לכהונה עכ"ל וא"כ צ"ל דמ"ש תחלה להחמיר בלא נבדק כלל היינו שלא נאבד אלא שישנו ואינו רוצה לבדקו וזה ודאי תימא דע"כ הא דהוה ספק מגורשת הוא מטעם דשמא יש שם כתב דהיינו אם נבדקו יהיה פליט ויש ספק שמא לא היה פליט בשעת נתינה ואמאי לא ניחוש לזה באם נאבד הגט וע"כ לומר דהרמ"ה ס"ל (כהרשב"א) וה"ה אם לא נאבד ולא נבדוק וכמ"ש ב"י וחולק הרמ"ה על מה שנזכר קודם לזה ואע"פ שכתב הטור וכתב הרמ"ה ולא הרמ"ה כתב מ"מ הכרח הוא לפרש כן:
באר היטב
(ג) חלק: עיין ב"ש.