לדלג לתוכן

שולחן ערוך אבן העזר קלה ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הרי שלא קראו הגט תחלה, ונתנו לה בפניהם וזרקתו לאור או לים, אף על פי שהבעל אומר: גט כשר היה, הרי זו ספק מגורשת.

הגה: ואפילו אם נשאת, תצא (תוספות בלשון אחר, וכ"כ הב"י בשם רשב"א ור"י ח"ה). אבל אם הגט עדין יוצא מתחת ידה, אם נשאת לא תצא, אבל לא תנשא בגט זה מאחר שלא קראו אותו תכף אחר הנתינה (כן משמע מר' ירוחם הנ"ל ודלא כב"י); ויש חולקין:

מפרשים

 

(ג) הרי זו ספק מגורשת:    לשיטות הרמב"ם דס"ל ע"ח כרתי אז כיון שנאבד וא"י אם היה גט כשר הוי כבעל שאמר גרשתי את אשתי וספק מגורשת היא ואפי' לשיטות הפוסקי' דס"ל ע"מ כרתי והם לא קראו הגט מ"מ כיון שראו הנתינה היא ספק מגורשת ומשמע אפי' אם הבעל אומר שלא היה גט מ"מ היא ספק מגורשת:

(ד) אבל אם הגט עדיין יוצא מתחת ידה וכו':    וכן הוא הפי' בדברי רי"ו והב"י הניח דבריו בתימא ע"ש כן כתב בפסקי מהרא"י ומשמע אפי' אם נשאת ואח"כ הראה הגט לא תצא כיון שמבורר שגט כשר נתן לה וכדין נשאה ול"ד לדין בסי' קנ"א דשם רוצה לגרע הגט מ"ה אינו נאמן:

(ה) וי"ח:    היינו תו' לתירוץ קמא והטור דס"ל לא תצא אפי' אם נאבד והבעל אומר שלא היה גט כשר מ"מ לא תצא כיון שאמר בתחלה שנותן לה גט והעדים ראו הנתינה אבל בעל שאמר גרשתי וליכא עדים ולא ראו נתינה כלל מ"ה היא ספק מגורשת:
 

מאחר שלא קראו אותו תכף בזה מתורץ קושי' ב"י שהקשה על מ"ש ה"ר ירוחם ואם לא קראוהו כלל לא תנשא ואם ניסת לא תצא ואם לא קראוהו כלל ונשרף או נאבד צריכה גט אחר כו' עכ"ל דהא גם ברישא צ"ל דנאבד דאי יוצא מתחת ידה הרי קורין אותו עכשיו וא"כ דבריו סותרין זא"ז ומתרץ ורמ"א דרישא מיירי שאחר הנתינה תכף לא היו קורין אותו אלא אחר זמן ע"כ לא תנשא לכתחלה ותמוה מה חילוק יש בין תכף או אח"כ ומה נקרא תכף ולי נראה דודאי רואין הגט תכף בידה וס"ל להר"י כמ"ש המרדכי בשם הר"מ מביאו ב"י בסמוך משום דבעינן דבשעת נתינה ידעו סהדי דהוה גט ואף שהב"י הביא שאר פוסקים דלא ס"ל כן מ"מ הר"י ס"ל כן ומו"ח ז"ל תי' דמיירי הרישא שהעידי מסירה מתו או הלכו למ"ה וכיון שהגט בידה ויש עליו עידי חתימה יש להקל טפי דלא תצא וקשה דא"כ לכתחלה תנשא כיון שיש עידי חתימה דהא ס"ל לה"ר ירוחם כהרי"ף דסגי בעידי חתימה לחוד כמ"ש ב"י בשמו בסי' קל"ג אלא ע"כ ליכא כאן עידי חתימה:

ויש חולקין נראה דנתכוין לדעת הטור דס"ל בלא קראוהו כלל דאם ניסת דלא תצא ואע"ג דהטור מסיק בסי' קל"ג דבעינן עכ"פ עידי מסירה מ"מ כאן היה עידי מסירה במה שראו המסירה שמסר לה שטר ואמר שהוא הגט ולא חשדינן לקלקלה כדלעיל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש