שולחן ערוך אבן העזר קלד ג

נהגו להצריך בטול מודעא אף למגרש מרצונו.

הגה: ומיהו, אם שכח מלבטל, כשר (מ"כ בשם הרא"ש), מאחר שמגרש מרצונו (מ"כ בשם מהר"ל). ונהגו עוד לבטל מודעא קדם שיצוה לכתב קדם הנתינה (במרדכי). ואף על פי שיש אומרים שאם בטל הגט בין כתיבה לנתינה לא היה מועיל אחר כך בטול מודעא לגרש באותו גט, ולכן אין מניחין אותו לילך עד שיתן הגט, אפילו הכי מחמירין גם כן לבטל מודעא בשעת נתינה (עין בב"י):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ה) ואף על פי שי"א: עיין סוף סימן קמ"א מבואר דקי"ל כדיעה זו דכן הוא דעת הרמב"ם והסמ"ג והתרומה אלא לענין ביטול מודעא מחמירים לבטל עוד קודם הנתינה ועיין בספר התרומה ובסמ"ג שא"י לבטל שלא בפני הסופר ועדים שצוה להם לכתוב הגט:

באר היטב

עריכה

(ב) אומר וכו': כלומר דא"צ לפסול את העדים אבל בזה אין חילוק בין אם יאמר אני מבטל מודעא ומודעות וכו' לבין שיאמר אני מבטל כל דבר שגורם ביטול וכ"כ הב"י עיין ב"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}