שולחן ערוך אבן העזר צ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · צ · ה · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

מי שנתגרשה ספק גרושין, ומתה, אין הבעל יורשה.

הגה: אבל כל זמן שלא נתגרשה, אף על גב שנתן עיניו לגרש, יורשה (טור בשם הרא"ש). הטוען על אשתו שהיו בה מומין ומקחו מקח טעות, כמו שנתבאר לעיל סימן ל"ט, אם מתה אינו יורשה (תשובת מימוניות סוף אשות ובמרדכי פרק מי שמת). אשה שמרדה בבעלה ומתה, בעלה יורשה (כך משמע מלשון המגיד משנה פרק כ"ב), ועין לעיל סימן ע"ז. המורד על אשתו או מדירה ואינו נוהג עמה מנהג אשות, יש אומרים דאם מתה אינו יורשה (הגהות (מרדכי) אלפסי פרק אף על פי):

מפרשים

חלקת מחוקק

(יד) מי שנתגרשה ספק גירושין וכו':    ל' הטור אינו כן שכתב שאין הירושה נפקעת אלא בגירושין גמורים משמע שבספק גירושין אינה נפקעת ונראה דדין ספק גירושין כדין ספק מיתה בחייו כמו שיתבאר בסעיף שאח"ז בדין נפל הבית:

(טו) ומקחו מקח טעות:    אף על גב דלענין קדושין צריכה גט מספק מ"מ לענין ממון הירושה אוקי ממון בחזקתה ואף שלא נתברר שהיה בה מום מ"מ הודאת הבעל כמא' עדים דמי:

(טז) ועיין לעיל סי' ע"ז:    ע"ש סעיף ג' בהג"ה ועיין מ"ש שם דאם קדשה ונשאה ברמאות דאין חוטא נשכר ומיהו מילת' דלא שכיחי הוא נישואין ברמאות:

(יז) ואינו נוהג עמה מנהג אישות:    לכאורה הוא סותר מ"ש לפני זה בנתן עיניו לגרשה דהא מסתמ' כשנותן עיניו לגרשה אינו נוהג עמה מנהג אישות כמבואר לקמן סי' קי"ט וכן ראיתי בד"מ שכ' וז"ל דזהו דוקא לסברת רשב"ם דס"ל דמשנתן עיניו לגרשה אינו יורשה וכ"כ הרי"ף והרא"ש דאעפ"י שיש כופין אותו לגרש כל זמן שלא גירש יורש אותה מיהו יש לדחות דשאני הכא שכופין לגרש לא פשע נגדה ורוצה לנהוג עמה מנהג אישות משא"כ במורד או מדיר דאינו נוהג מנהג אישות ולמיפק קאי לכן אינו יורשה וצ"ע עכ"ל ד"מ ומסתימת לשון הרי"ף שכתב כל מאן דכייפינן ליה לאפוקי וכו' וכללא הוא דמשמע בין במורד בין במדיר אף שכופין להוציא אם מתה קודם הגירושין הבעל ירית לה:

בית שמואל

(כא) מי שנתגרשה ספק גירושין:    כן כ' הרמב"ם שם היינו מדמה דין זה לדין הקודם בקטנ' שנשא' דאין יורש אותה משום דמספקא לן שמא לא ניחא לאביה הנישואים כן הוא בספק גרושה והמגיד דוחה ראיה זו וכן הראב"ד השיג עליו, ועיין במגיד דמסיים וכ' מצאתי דבר זה מחלוקת הגאונים הוא לפ"ז מהני עכ"פ תפיסת הבעל:

(כב) אבל כל זמן שלא נתגרשה:    לאפוקי מדעת הרשב"ם בפרק מי שמת בעובדא תותרנית דפירוש הסוגיא דאיירי בנישואים ומ"מ אינו יורשה כיון שנתן עיניו לגרשה וכל הפוסקים חולקים ופירשו הסוגיא דאיירי בארוסה:

(כג) הטוען על אשתו וכו':    ס"ל להני פוסקים הסוגיא תותרנית איירי בנשואה והטעם דאינו יורשה משום לפי טענתו היה מקח טעות דהא היה בה מום לפ"ד ויכול לחייב את עצמו ובאמת לא מצינו דתותרנית הוא מום ואפשר דאיירי בהתנה כן בפירוש:

(כד) המורד על אשתו:    הנה בסוגיא מורדת כ' הרי"ף והרא"ש כל הני דכופין אותו לגרש מ"מ אם מתה יורש אותה ובכלל זה אי' נמי כשהוא מורד דכופין אותו ובש"ג כ' המורד אינו יורש אות' וכ' בד"מ הרי"ף והרא"ש איירי בנוהג עמה מנהג אישות אלא כופין אותו לגרש מחמת שאר טעמי' ולכאור' תמוה דהא הרי"ף כללא כייל כל הני דכופין בין מדינא דתנן אלו כופין ובין בתקנתא וכו' והיינו מורד ומורדת ובתשו' מהר"א מזרחי סי' ל' פסק מורד יורש אותה ולכאורה נ"ל דעת הש"ג יחידאי היא כמשמעות בהרי"ף והרא"ש:

ט"ז

באר היטב

(יד) ומתה וכו':    כ"כ הרמב"ם והראב"ד חולק עליו וכן המגיד ומסיים דבר זה מחלוקת הגאונים. לפ"ז מהני עכ"פ תפיסת הבעל ב"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש