שולחן ערוך אבן העזר טו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · טו · י · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

אחותו אסורה לו מן התורה, בין אחותו מאביו או מאמו, בין אחותו מהנישואין או מהזנות, אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה בת, אחותו היא וחייב עליה, חוץ מאחותו מן השפחה או מהנכרית:

הגה: ונראה לי דלכתחילה אסור לבוא עליה. ויש מסתפקים לומר דדווקא מדאורייתא הוולד הולך אחר השפחה ואחר הנכרית, אבל מדרבנן הוי זרעו, לכן יש להחמיר לכתחילה:

ויש אומרים דהני מילי לשפחה דעלמא, אבל אם בא אביו על שפחתו והוליד ממנה בת, אחותו היא (ואפילו אמר שכוון לשם זנות אינו נאמן): (א"ז)

מפרשים

חלקת מחוקק

(ג) ויש מסתפקים:    לומר דדוקא מדאורייתא בד"מ לא הביא הרב בעל דיעה זו ובאמת היא דעת תמוה דמי שיש לו בן מן הכותי' יהיה מדרבנן זרעו וא"כ אשתו לא תתיבם רק תחלוץ ובמשנה (יבמות דכ"ב ע"א) משמע דמי שיש לו בן מן השפחה והנכרית זוקק את אשת אביו ליבום משמע דלאו זרע הוא כלל ועיין ברבינו ירוחם שהביא הב"י סוף סימן ט"ז אח"כ מצאתי בד"מ סי' קנ"ו שהביא דעה זו בשם א"ז ריש יבמות:


(ד) וי"א דה"מ בשפחה דעלמא:    דבנשא שפחתו כ"ע מודו דודאי שחרר' וכדלעיל סי' ד' (סעי' י"ב) וכאן בבא עליה דרך זנות איכא פלוגת':

בית שמואל

(ח) ויש מסתפקין:    וכ"כ בד"מ סי' קנ"ו בשם א"ז וא"י למה לא כתב דין זה ג"כ לעיל דישראל הבא על העכו"ם דהוה זרע שלו מדרבנן ואסור בממזרת ובלבוש הקשה פשיט' לכתחיל' אסורה דהא מדאוריית' היא שפחה או נכריות ואי איירי אחר שנתגיירה הא הוי כקטן שנולד דמי וצ"ע עכ"ל ועיין ס"פ האומר אפילו אם אזלינן בתר צד ישראל מ"מ לא הוי ממזר א"כ אסור בממזרת:


(ט) על שפחתו:    כתב הרא"ש בין אם בא לשם נישואין בין שבא לשם זנות והא שכ' לעיל בסימן ד' אם נשא שפחתו ולא כתב אף אם בא לשם זנות משום שם איירי שלא בא עליה אלא הי' נישואין בלא קידושין /ביאה/ ב"ח ועיין ת"ה סי' רע"ט ולקמן סי' ל"ג וסי' קל"ו:


באר היטב

▲ חזור לראש