שולחן ערוך אבן העזר ד כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ארוסה שנתעברה והיא בבית אביה, אם היא אומרת שמהארוס נתעברה, אם הוא מודה או שאינו בפנינו, הולד כשר והוי בנו ליורשו. ואפילו אם הארוס אומר שאינו זוכר, רק שאינו מכחישה (ר"ן). ואם אינו מודה, אלא מכחישה שאינו ממנו, הולד ממזר ודאי. ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הוי ספק ממזר. והאשה אינה בחזקת זונה, אלא נאמנת לומר: לארוס נבעלתי, אפילו הוא מכחישה. והני מילי לעלמא, שאם נשאת לכהן לא תצא והולד ממנו כשר, אבל לארוס גופיה, אסורה, דהא שויה אנפשיה חתיכא דאיסורא:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(כח) והוי בנו ליורשו:    ואף על גב דהוא ספק אין אחיו יכולים לו' אייתי ראיה דאחונ' את דמאחר דהיא טוענת ברי ואין אדם מכחישה ויש לה חזקת כשרות גם הבן בחזקת כשרות ויורש אביו דאם לא היה יורש א"כ יש עליו לעז ממזר וכעין שכתב הר"ן (הביאו הב"י סי' זה ס"ק כ"ג) דאם אתה פוסל העובר לכתחילה אז הוא פורש מארוסתו וא"כ הכל מקרי דיעבד וראיתי בב"ח שכתב בשם חכם א' (וז"ל כ' חכם א' על מ"ש הטור אם היא אומרת שמהארוס נתעברה אם הוא מודה או שאינו הולד בפנינו כשר פי' אף הולד כשר וכ"ש היא עצמה דכשירה לכהונה אפילו לכתחילה דלגבי דידה כדיעבד דמי) מיהו נראה דוקא היכא דהוא מודה ומת שריא לכהן אפילו לכתחלה אבל היכא דלא הוה בפנינו ומת אסורה לכהן לכתחלה עכ"ל ולדעתי אין דבריו ברורים ומכ"ש שאין מוכרחים דמאחר דהולד נושא ישראלית וחולק עם אחיו א"כ לגבי דידה נמי כדיעבד דמי וכשירה לכהונה אף לאחר מיתת בעלה הואיל והותרה הותרה דמאחר דהלכה כר"ג (כלומר דאיתא במתני' בכתובות דף י' ע"א היתה מעוברת מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ור"א אומרים נאמנת ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג ואמרינן עלה בגמ' והאמר שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובד') ורק דרך חומרא בעלמא אמר ואת לא תעביד עובד' להשיאה לכהן והואיל וכבר הותרה לארוס אף אם הוא כהן והבן יורש את אביו ועובד עבודה במקדש אין לך דיעבד גדול מזה ומותרת לכהן לעולם ובפרט אם לא דיימא מעלמ' וכן הוא פשט הגמ' ביבמות דס"ט וד"ע עיין שם:
 

בית שמואל

(מד) והוי בנו ליורשו:    כיון דהוא אומרת ברי מארוס הולד גם מארוס היתר הוא שדינן בתר הארוס ולא חיישי' שמא זנתה עם אחר ג"כ ונראה אפי' לענין יבום אמרינן דהוא בנו והיא פטורה בלא חליצה וא"ל למה שדינן בתר ארוס וירשו הא בש"ס אמרינן דשדינן בתר ארוס משום דהוי כדיעבד אם כן למה יורשו, וי"ל כיון דשדינן אחריו לענין דלא הוי ממזר תו אי אפשר לחלק ואמרינן שהוא בנו לכל דבר, וכתב בית חדש אף על גב דאמרינן דהוא בנו בוודאי מכל מקום היא אסורה לכהן לכתחילה אא"כ הוא מודה לדבריה, ובח"מ השיג עליו וכתב דמאחר דהולד נושא ישראלי' וחולק עם אחיו א"כ לגבי דידה נמי כדיעבד דמי וכשירה לכהונה הואיל והותרה הותרה ועיין בסמוך מה שכתבתי, כתוב בפרישה אם הוא בפנינו ואומר שאין הולד ממנו והיא אינה בכאן אז הולד ספק ממזר שמא מכותי נתעברה, ומה שכתב בסמוך אם הוא מכחיש אותה הולד ממזר ודאי היינו כשהיא כאן ואינה אומרת מכותי הולד מיהו למ"ש בסמוך נראה דלא אמרינן מכותי נתעברה:

(מה) ממזר ודאי:    משום התורה נתנה נאמנות לאב לומר שאין הולד ממנו ועיין בש"ג פי"י:

(מו) והאשה וכו':    אלעיל קאי כשאומרת מארוס נתעברה והוא מכחישה:

(מז) לא תצא:    אבל לכתחילה בוודאי אסורה דהא הולד הראשון מחזיקים לממזר ואם נשאת לא תצא אף על גב דהולד ממזר אף על גב דכתבתי בסמוך דאי אפשר לחלק מ"מ מחלקים בין הולד לדידיה היינו לענין אם רצונה לישא כהן ולא כח"מ שכתב כיון דשדינן הולד בתר הארוס היא כשרה לכהונה אחר מיתת הארוס, ואם היא אומרת שאינו מארוס והוא שותק הוי ספק ממזר על פיה ואם היא אומרת שאינו מארוס והוא אומר ממנו עיין בסמוך בהג"ה:
 

ט"ז - טורי זהב

או שאינו בפנינו בגמ' שמביא ב"י מפורש דאפי' ברוב פסולים אצלה והיינו בדיעבד שלא לאוסרה על הארוס אבל לכתחלה לא תנש' לכהן אם מת הארו' לא היא ולא העוב' עד דאיכא רוב כשרים אצלה אבל אם הוא מוד' לה אז מותרת לכתחלה לכהן והעובר ג"כ כשר לכתחלה דבזה אפי' ר' יהושע מוד' דכשר ומו"ח ז"ל כ' דבר זה בשם חכם א' והוא ללא צריך כי הוא מבואר בגמ' כמ"ש ב"י בשם הר"ן ועיין מ"ש בסעיף י"ד לענין אם הית' פרוץ ביותר:
 

באר היטב

(לג) ליורשו:    א"ל הא לעיל פסק אף שהוא מודה אעפ"כ אמרינן שזנתה עם אחרים י"ל דבארוסה יש סברא יותר לתלות בארוס מבאחרים משום דבארוס התירה עברה ואפקירה אבל לא באחרים. בה"י ופרישה. ולפי מ"ש לעיל בשם בה"י דלחומר' לא אמרינן שזנתה עם אחרים לא צריך לזה הטעם. כתב בפרישה אם הוא בפנינו ואומר שאין הולד ממנו והיא אינ' בכאן אז הולד ספק ממזר שמא מכותי נתעבר' ומ"ש בסמוך אם הוא מכחיש אותה הולד ממזר ודאי היינו כשהי' כאן ואינה אומרת מכותי הולד עיין ב"ש.

(לד) ממזר ודאי:    דהתורה נתנה נאמנות לאב לומר שאין הולד ממנו.

(לה) זונה:    אדלעיל קאי כשאומרת מארוס נתעברה והוא מכחישה.

(לו) לא תצא:    אבל לכתחלה אסור'. אם היא אומרת שאינו מארוס והוא שותק הוי ספק ממזר על פיה ואם היא אומרת שאינו מארוס. והוא אומר ממנו עיין בסמוך בהג"ה.

(לז) דאיסור':    ואם יש ידים מוכיחות שמשקר אין אומרים הא שוויא אנפשיה חתיכה דאיסור' הראנ"ח ח"א סי' מ"ח.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש