הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן ד
סימן ד[עריכה]
סי' ד' ס"א ממזרים. נ"ב יצא עלי' קול ממזרת אין חוששין לו גיטין פ"ט ועיין תשו' מהריב"ל ס' א' כלל ב' סי' י"ב דאף בקול גמור אין חוששין דלענין זה הוי כמו קלא בתר נשואי' עיי"ש:
ס"ו ולהרמב"ש הולד שני. נ"ב עיין תשו' רש"ך ה"א סי' כ"א:
ס' י"ד אבל תוך י"ב חודש. נ"ב ואפשר דחשבי' י"ב חודש מליאים וגם נותנים לו עוד ג"י ותולין שיקלט הזרע ביום ג' תשו' פרי הארץ להרא"ם מזרחי חאה"ע סי' א' ועיין תשובת אורים גדולים לימוד ק"י קי"א ובגן המלך לבעל גנת וורדים אות קנ"ח:
בב"ש אות י"ט לכאורה קשה. נ"ב עיין תשובת מהרי"ט חאה"ע סי' ט"ו:
ס' ט"ז שרוב בעילות תולין בבעל. נ"ב עיין מהרש"ל פסחים רפ"ז ברש"י ד"ה וילדי זנונים דבזקן ל"א רוב בעילות ועיין משבצות זהב בפתיח' ו' כוללת חלק ה' אות כ"ה:
סי' י"ט הולד כשר. נ"ב וחרש ושוטה הבא על א"א אם נימא כיון דאין לו קדושין גם לאחרי' אין הולד ממזר עיין משבצות זהב בפתיחה כוללת ח' אות ז':
ס"כ לפיכך ממזר נושא לכתחי'. נ"ב ואפי' ספק ממזר רדב"ז בתשובת סי' קפ"ח ועיין תשובת פני משה ח"ג סי' א' השיג ע"ז ועיין סי' זה סל"ו:
בב"ש אות מ"א בסופו והבאתי ר"ס כ"ב. נ"ב סק"ה ועיין תשו' תשב"ץ ח"ב סי' י"ט דחולק על הריב"ש:
סי' כ"ה ועם אנשים אחרים. נ"ב היינו דהרינון דזנתה בארוסי' ג"כ עם אחרים אבל אי לא דיימא אחר שנתארס' אע"ג דדיימ' מעלמא קודם שנתארס' אין בכך כלום עיין תשובת שב הכהן סי' ל"ה:
ס' כ"ט ואם יש בנים לבן. נ"ב ואם כפי עדותו נוגע הפשיל לכל בניו יש לכם בני' א"נ אף לגבי אותם שאין להם בנים מהר"ם פדאווה סי' י"ד:
שם הגה אינו נאמן רק בסהדי. נ"ב עיין תשו' עבה"ג סי' קי"א:
ס' ל"ו ואין לספיקות אלו תקנה. נ"ב והא דליכא תקנה שישאו בזה שיקנה שפחה וישחרר אותה על תנאי אם אני כשר תהי' משוחררת וא"כ הולד כשר ממנ"פ אחר שחרור הולד עיין תשובת פני משה ח"א סי' א' ועיין תשובת מוצל מאש סי' צ"ח העלה באמת דיש תקנה באופן זה: