שולחן ערוך אבן העזר א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · א · ח · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

אע"פ שקיים פריה ורביה אסור לו לעמוד בלא אשה וצריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו אפילו יש לו כמה בנים ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא"כ ימכור ס"ת אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים אבל אם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא אשה שאינה בת בנים ולא יעמוד בלא אשה וי"א שאפילו אם יש לו בנים ימכור ס"ת כדי שישא אשה בת בנים:

הגה מיהו אם מכיר שאינו בן בנים עוד ואינו ראוי עוד להוליד ישא אשה שאינה בת בנים (נ"י בפ' הבא על יבמתו) וכן אם יש לו בנים הרבה ומתיירא שאם ישא אשה בת בנים יבאו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו מותר לישא אשה שאינה בת בנים אבל אסור לישב בלא אשה משום חשש זו (ת"ה סי' רפ"ג):

מפרשים

חלקת מחוקק

(י) אלא ישא אשה שאינה בת בני' וכו':    ואם אינו מוצא שום אשה בלא מכירה צריך למכור ס"ת כדי שלא יעמוד בלא אשה והיינו דמסיי' ולא יעמוד בלא אשה דא"כ הא כבר כתב לפני זה דאסור לו לעמוד בלא אשה ואף דמפשט הגמרא משמע דטעם מכירת ס"ת לישא אשה הוא משום שבת יצרה מ"מ אסור דהרהור עבירה קשה משבת יצרה וכמו שכתב בעל ת"ה סי' רס"ג (דהרהור עבירה קשה משבת יצרה) לעניין אם מתירא מקטטה וכן הוא בהדי' בספר מלחמות י"י להרמב"ן (בפ' הבע"י דף תכ"ו ע"ב וז"ל אלא לומר שאסור לו לאדם לעמוד בלא אשה ואעפ"י שאינו חייב כלל בפ"ו ולעולם הוא מוכר ס"ת אפילו לישא אשה שאינה בת בנים ואף על גב דליכא שבת יצרה וכו' עכ"ל) ואף על גב דלכאורה דברי הנ"י סותר לזה (הביאו הב"י סי' זה ס"ק י"ב וז"ל סברא דרבוותא דהא דר' יהושע) (דתניא ר' יהושע אומר נשא אשה בילדותו ישא בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך וגו') מדרבנן דאי מדאורייתא כל שקיים פ"ו נפטר וה"ה במכיר עצמו שאינו ראוי להוליד פטור אלא שנושא אשה שאינה בת בנים מפני החטא כדרב נחמן ומסתבר' דכשראוי להוליד מוכר ס"ת משום דרבי יהושע ואף על גב דהוי מצוה דרבנן דלא אפקיה הכא מס"ת אלא לענין אשה שאינה בת בנים וכן הלכה הריטב"א ז"ל עכ"ל (ומדכתב דלא אפקיה ס"ת מהכא אלא לענין אשה שאינה בת בנים א"כ סבירא ליה דלא ימכור ס"ת לישא אשה שאינה בת בנים) יש לפרש דברי הנ"י באופן שלא יחלוק על זה ודוק:


(יא) וי"א שאפי' אם יש לו וכו':    (אמר המגיה והכותב בנו של המחבר להיות כי מה שארשום כאן היא נפקות' גדולה בכל ספרי הש"ע של המחבר הרב הב"י מה שהוא נוגע לפסק הלכה ולדינא אמרתי בלבי לבל למנוע בר ולהעתיק פה מה שמצאתי בתשובת הרב הגדול מ"ע סי' צ"ז וז"ל ואמרת כי הב"י לא הכריע בטור יורה דעה סי' נ"ה וגם הש"ע הביא ב' הסברות והניח הדבר בספק דע כי המחבר ההוא רבן של בני הגולה זה דרכו בש"ע דקבוע להוראה להביא תחלה הדעת היותר מוסכמת והיכ' דאיכא למיחש לסברא מייתי לה בשם י"א א"כ מה שכתב תחלה כדעת הגאונים להתיר הוא פסק גמור ומוחלט ולפי סברתו ולא זכר הסברא השניה אלא לחלוק כבוד לבעלה שגם הם גדולים ורבים ובהרבה מקומות פשט המנהג לאסור דכוותיהו עכ"ל ואתה המעיין ממנו תבין היכא דהרב הב"י מביא שני סברות בש"ע והסברא השניה מביא בשם י"א אין הדבר כמסופק אצלו בין הסברות רק דעתו לפסוק כסברא הראשונה והי"א מביא רק לחלוק כבוד לבעל הסברא ההיא ואתה דע לך:


(יב) ומתירא שאם ישא אשה בת בנים יבואו קטטות וכו':    הראיה שהביא הת"ה לדין זה (שממנו הוציא הרב דין זה) מהא דמשיאין לו עצה ההוגנת לו ודחינן מצות יבום בשביל קטטה ראיה זו קלושה היא דיבום וחליצה בדידיה תלי רחמנ' ואיכא למ"ד מצות חליצה קודמת אבל להפטר ממצוה זו בשביל קטטה דאפי' ס"ת מחוייב למכור לדעת הרא"ש אין לנו ראי' מזה:

בית שמואל

(יג) אסור לו לעמוד בלא אשה:    איסור מדרבנן הוא אף על גב דילפינן מקר' לא טוב היות לבדו אסמכתא הוא עיין ברמב"ם פט"ו ה"א ורמב"ן במלחמות ה' מסופק בזה:


(יד) אשה בת בנים:    כתב הרי"ף ורמב"ם והרא"ש מדרבנן הוא החיוב וכתב הרמב"ן שם דאין כופין אותו לכ"ע דלא תקנה הוא אלא כעין ישוב דרך ארץ ואין מחמירים עליו כ"כ:


(טו) אלא ישא וכו':    לענין מכירת ס"ת יש כאן ג' דינים א' מכירת ס"ת בשביל פ"ו וב' בשביל לערב אל תנח ידך ג' כדי שלא ישב בלא אשה שלא יבוא לידי עבירה, והנה בשביל פ"ו מוכרים ס"ת לכ"ע, ובשביל לערב א"ת מבואר בש"ע הפלוגתא ודין ג' בשביל שלא ישב בלא אשה אין מבואר כאן ומצינו פלוגתא בזה הנ"י ס"ל דאין מוכרים אף על גב בח"מ רצה לפרש דברי הנ"י בע"א אנ"ל וכן הבין ב"ח דהנ"י ס"ל דאין מוכרים ומה שהביא בח"מ ראיה מדברי הת"ה שהביא בסמוך דגרע טפי לישב בלא אשה י"ל לענין מכירת ס"ת שאני דצריך לעשות בדמים מצוה ולא הצלת עבירה והרמב"ן במלחמות ה' ס"ל דמוכרים, ואז כשמוכרח למכור ס"ת צריך לישא אשה ב"ב אלא כשא"א לישא אשה בת בנים ישא אשה שאינה ב"ב, ובפלוגתא זו לא שייך להחמיר כי החומרא קולא היא לענין מכירת ס"ת ואין להביא ראיה מדברי הרא"ש שכתב לשיטת הפוסקים דאינו מוכר ס"ת שאינו מחויב למכור ס"ת משמע אם רוצה למכור רשות בידו למכור כי י"ל הרא"ש לטעמו אזיל דס"ל יחיד רשאי למכור ס"ת כמ"ש בא"ח שם:


(טז) וי"א שאפילו וכו':    לדעת המחבר נראה דס"ל עיקר כדעת הראשונה וליתא דהא הרא"ש כ' דמוכרים אף על גב דקיים פ"ו וכן הוא דעת המאור ורמב"ן והריטב"א והנ"י ולא מצינו בהדיא מי שסובר כדיעה הראשונה אלא הרא"ש ובעל המאור הבינו כן מדברי הרי"ף ואין מוכרח כמ"ש במלחמות ה' ומ"ש ב"ח בשם תוס' דף ס"א דס"ל דאין מוכרים ל"ד כי שם כתבו כן אליבא דמתני' אבל לר' יהושע פשיטא דצריך למכור וכן עיקר, ומ"מ נצרך הא דאר"נ אסור לעמוד בלא אשה דלא תימא כשא"א לו לישא אשה בת בנים ישב בלא אשה קמ"ל להא דר"נ דאסור לעמוד בלא אשה:


(יז) לישב בלא אשה:    והטעם הוא משום חשש קטטה יכול לבטל מצות פ"ו אבל משום חשש קטטות אין לעשות עבירה כי יש לחוש פן יתגבר עליו היצר הרע:


באר היטב

(יב) אשה:    איסור מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא הוא ב"ש. ורמב"ן במלחמות ה' מסופק בזה.


(יג) בת בנים:    מדרבנן הוא החיוב הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. וכתב הרמב"ן דאין כופין אותו לכ"ע דלא תקנה היא אלא כעין ישוב דרך ארץ ואין מחמירין עליו כ"כ.


(יד) בנים:    ואם אינו מוצא שום אשה בלא מכירה צריך למכור ס"ת כדי שלא יעמוד בלא אשה והיינו דמסיים לא יעמוד בלא אשה דאל"כ הא כבר כתב לפני זה דאסור לו לעמוד בלא אשה ואף דמפשט הגמרא משמע דטעם מכירת ס"ת לישא אשה משום שבת יצרה מ"מ הרהור עבירה קשה משבת יצרה ח"מ וב"ש כתב דלדעת נ"י אין מוכרין ע"ש.


(טו) ס"ת:    ע"ל ס"ק ב' מש"ש.


(טז) זו:    דמשום חשש קטטה יוכל לבטל מצות לערב אל תנח ידך אבל לא לעשות עבירה כי יש לחוש פן יתגבר יצרו עליו ב"ש. ועיין ח"מ.







▲ חזור לראש