הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן א

סימן א

שם בב"ש אות ב' ועיין בתשו' רד"ך כתב האשה מצוה על שבת. נ"ב ומדברי הר"ן בתשובה סי' ל"ב דקדק דמצוה לאשה להנש' מסוגי' דרפ"ב דקדושין ומקרי דבר מצוה לענין התרת נדרה עיי"ש ולא אתי עלה מדין שבת. משמע דס"ל להר"ן דאשה אינה מצווה על שבת:

שם אות ג' אז איכא מצוה. נ"ב ועיין בתורת יקותיאל בתשוב' סי' ט':

שם אות ה' והרא"ש כתב קצבה לאותו לימוד. נ"ב בתשו' הר"ם מינץ סי' מ"ב כתב אך יש לחלק דזהו דוקא בימיהם שהי' גבול ללימודם ול"צ כל ימיהם ללמוד אצל רבם. משו"ה ילמוד קודם ואח"כ ישא אשה אבל עתה אני וכגון אתה דחפץ אתה להיות כל ימיך בבית הרב א"כ לא ישא כל ימיו דתמיד וכו' ולבסוף מסיים ומ"מ אם תוכל ללמוד יחידי בזה הגם אם יש לך אשה ולא תוכל לבוא לבית הרב צ"ע אם נאמר חרב על הבדים:

ח"מ אות ג' לשון הטור והרמב"ם לא משמע הכי. נ"ב ובתשובת הרשב"א סי' תת"ג וסי' אלף קפ"א משמע להדיא דכל שלא תקנו נשואי' הוי כזנות ואסור להשיא אשה לבנו קטן ולשיטה זו מיושב קושי' תוס' יבמות קי"ג ד"ה שמא יאכיל דקטן בגדולה לא שכיח דאסור להשיאן עד שהם בני י"ח שנים:

שם ח"מ אות י' באופן שלא יחלוק על זה. נ"ב ואנן זכינו לאור חי' הריטב"א יבמות ושם אית' להדי' דלא ימכור ס"ת לישא אשה שאינה בת בנים. ונלענ"ד דהריטב"א מפרש במאי דאמרי' נ"מ למכור ס"ת היינו דעוד נ"מ למכור ס"ת כמ"ש תוס' בתירוצם הא' והיינו דעת י"א דמאי דקתני מתני' דלא יבטל מפ"ו דאף דגם ביש לו בנים צריך לישא אשה משום לא טוב וכו' מ"מ נ"מ דמשום פו"ר צריך למכור ס"ת. אבל משום לא טוב לא והיינו למתני' וכדאמרי' עלה מתני' דלא כר"י. אבל לדידן דקיי"ל כר"י אף אם כבר קיים פו"ר לישא אשה משום לערב אל תנח. ואולם זהו דוק' בראויי' להוליד. אבל באינה ראויי' להוליד דהמצוה רק משום לא טוב בזה קיים הדין דלא ימכור ס"ת דכמו דהדין הכי לתנא מתני' ה"ה לדידן באינה ראויי' להוליד. כנלענ"ד כוונת הריטב"א:

סי' י' ר"ג החרים. נ"ב אם הוא אומר קדשתיך בעדים והיא מכחשת דהיא מותרת לעלמ' יכול הוא לישא אחרת כיון דאין עכבה ממנו תשו' רש"ל סס"י כ"א:

שם ב"ש אות כ' לא מהני ריצוי שלה. נ"ב בתשובת מהריב"ל סס"י כ"א העתיק דברי הר"ן שכתב דחרם דרגמ"ה שלא ליקח ב"נ אם תוכל האשה להתירו ולתת רשות לבעל א' אם נאמר שהגאון ז"ל חשש שמתוך שהנשים כפיפות לבעליהן אם יספיק רשות שלה יקניטנה בעלה עד שתרצה ולחכמי הצרפתים משפט הגאולה שהם יודעים איך פשטה תקנה זו במקומותם עכ"ל ועיין במחנה אפרים הל' שבועות סי' י':

סי"ג בהג"ה משום חשדא. נ"ב רמב"ם פט"ו הט"ז מה"א וכתב רד"ך בית ו' חדר י' תמה על דברי רמב"ם אלו למ"ש פכ"ו הנ"א מהל' א"ב ורשות אשה שלא תנשא לעולם ובכה"ג בהגהותיו להטור אות י"ט כתב לתירץ דבהל' י"ב איירי היכי דליכא חשד כגון בעיר שכולם נשים או סריסים: