שו"ת צפנת פענח כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת צפנת פענח · כז · >>


מוש"ק ב' שבט תרפ"ט דווינסק.

[בענין הנ"ל]

להרב החו"ב כמוהר"ר יהונתן נ"י מו"צ בורשה


הנה בעש"ק השבתי לו בקצרה בגדר הנישואין של הערכאות ואח"כ הם דרים כדרך איש ואשתו, דגדר אישות יש בהם לקנין ועי"ז יש בהם לאו ועשה אך לא א"א לכרת ומיתה וגם ממזירים ליכא,

וגט שלהם הארכתי בזה [1] דעי' רש"י קידושין ט' ע"ב גבי דעת מקנה דיש בגט ב' גדרים א' שפוטרה ממנו, ואחד שמקנה אותה לה, וזה גדר פוטרה ממנו יש, אבל שמקנה לעצמה לה ליכא, ועי' רש"י כתובות ד' ג' ע"א ד"ה קדיש בביאה ע"ש בזה,


ומאד יש להאריך בזה אך בודאי אסורה בקרובי כדין רק קידושין תופסין ובזה יש לבאר הך דקידושין ד' מ"ו ע"א גזרה כו'.



יוסף ראזין



  1. ^ ראה סי' כו.